עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא קמא א׳:ב׳

2 יט אֲבָל אִם נִזָּק, פְּלִיגֵי תַּנָּאֵי. וּמִכָּל מָקוֹם פָּסְקוּ כְּמַאן דְּאָמַר אַף לִנְזָקִין הָאַחֲרוֹן חַיָּב. וְהַטַּעַם מִפְּנֵי שֶׁהָאַחֲרוֹן הֶעֱתִיקוֹ מִמִּדַּת נְזָקִין לְמִדַּת מִיתָה, וּמִפְּנֵי כָּךְ חַיָּב בַּכֹּל. הַמַּגִּיד מִשְׁנֶה:

3 כ מְעִילָה. מְעִילָה הוּא דְּלֵית בְּהוּ, הָא מִקְדַשׁ קַדְּשֵׁי חַיָּב בִּנְזָקִין, כְּגוֹן קָדָשִׁים קַלִּים שֶׁאֵין בָּהֶם מְעִילָה מֵחַיִּים, אֶלָּא אֵמוּרִים לְאַחַר זְרִיקַת דָּם. מָנִי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי הִיא דְּאָמַר מָמוֹן בְּעָלִים הוּא כוּ':

4 כא בַּגְּמָרָא פָּרֵיךְ, מַאן תָּבַע לֵיהּ. אֶלָּא דְּנָגַח תּוֹרָא דְּהֶפְקֵר לְתוֹרָא דִּידָן, וְקָדַם וְזָכָה בּוֹ אַחֵר. אִי נַמִּי נָגַח וְאַחַר כָּךְ הִקְדִּישׁ וְאַחַר כָּךְ הִפְקִיר, שֶׁנֶּאֱמַר וְהוּעַד בִּבְעָלָיו וְהֵמִית אִישׁ וְגוֹ'‏ הַשּׁוֹר יִסָּקֵל וְגַם בְּעָלָיו יוּמָת. וּמַשְׁמַע שֶׁיְּהֵא לוֹ בַּעַל בִּשְׁעַת מִיתָה וְהַעֲמָדָה בַּדִּין וּגְמַר דִּין. וְהַאי קְרָא אַף עַל גַּב דִּבְשׁוֹר שֶׁהֵמִית אָדָם כְּתִיב, אִם אֵינוֹ עִנְיַן לְמִיתָה, דְּשִׁבְעָה שׁוֹר כְּתִיבֵי, תְּנֵהוּ עִנְיָן לִנְזִיקִין. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

5 כב לָאו דַּוְקָא לַחֲבֵרוֹ, דְּהוּא הַדִּין לְשׁוֹר נַמִּי דִּינָא הָכִי, וְאַשִּׁגְרַת לִישְׁנָא דִּגְמָרָא נָקַט. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

6 כג דְּבָעִינַן וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר. וּמִשּׁוּם הָכִי אִם הָיְתָה מְיֻחֶדֶת לְפֵרוֹת וְכוּ'‏ וְהִזִּיק בְּשֵׁן וָרֶגֶל, חַיָּב, דִּשְׂדֵה אַחֵר קָרִינַן בֵּיהּ. רַשִׁ"י:

7 כד וּכְשֶׁהִזִּיק כוּ'. לַאֲתוֹיֵי קֶרֶן, דִּכְתִיב כִּי יִגַּח, וְאֵין נְגִיחָה אֶלָּא בְּקֶרֶן כוּ'. גְּמָרָא. וּכְשֶׁהִזִּיק כוּ'‏ דְּרֵישָׁא, לֹא דָּרְשִׁינַן לֵיהּ, דְּלָאו יְתֵרָא הוּא. רַשִׁ"י: