מקור משנה בבא בתרא ד׳:א׳
1 הַמּוֹכֵר אֶת הַבַּיִת, לֹא מָכַר הַיָּצִיעַ, וְאַף עַל פִּי שֶׁהִיא פְתוּחָה לְתוֹכוֹ, וְלֹא אֶת הַחֶדֶר שֶׁלִּפְנִים מִמֶּנּוּ, וְלֹא אֶת הַגַּג בִּזְמַן שֶׁיֶּשׁ לוֹ מַעֲקֶה גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם יֶשׁ לוֹ צוּרַת פֶּתַח, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים, אֵינוֹ מָכוּר:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא בתרא ד׳:א׳
1 א דְּכֵיוָן דְּאֵין תַּשְׁמִישׁוֹ כְּשֶׁל בַּיִת, שֶׁאֵינוֹ עָשׂוּי אֶלָּא לְהַצְנִיעַ שָׁם חֲפָצָיו לִשְׁמֹר, כְּמִין תֵּבָה, הִלְכָּךְ אֵינוֹ בִּכְלָל בַּיִת. רַ"שׁ. וּבַגְּמָרָא, הַשְׁתָּא יָצִיעַ, חֶדֶר מִבַּעְיָא. לֹא צְרִיכָא דְּאַף עַל גַּב דְּמָצַר לֵיהּ אַבְּרָאִי, שֶׁכָּתַב לוֹ הַמֵּצַר שֶׁחוּץ לַחֶדֶר, אֲפִלּוּ הָכִי לֹא אָמְרִינַן שֶׁקָּנָה הַחֶדֶר כֵּיוָן שֶׁהוּא בְּתוֹךְ הַמֵּצַר, אֶלָּא אָמְרִינַן מְצָרִים הִרְחִיב, שֶׁמֵּצַר חֶדֶר אֵינוֹ נִכָּר:
2 ב הַגַּג. אֲבָל עֲלִיָּה בִּכְלָל הַבַּיִת: