מקור משנה ערכין ג׳:ה׳
5 בַּמּוֹצִיא שֵׁם רָע לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר. כֵּיצַד. אֶחָד שֶׁהוֹצִיא שֵׁם רַע עַל הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּכְּהֻנָּה וְעַל הַקְּטַנָּה שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, נוֹתֵן מֵאָה סֶלַע. נִמְצָא הָאוֹמֵר בְּפִיו יָתֵר מִן הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה. שֶׁכֵּן מָצִינוּ, שֶׁלֹּא נֶחְתַּם גְּזַר דִּין עַל אֲבוֹתֵינוּ בַמִּדְבָּר אֶלָּא עַל לָשׁוֹן הָרַע, שֶׁנֶּאֱמַר במדבר יד, וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה ערכין ג׳:ה׳
5 ו הָאוֹמֵר כוּ'. מִמַּאי דְּמִשּׁוּם לָשׁוֹן הָרַע בִּלְבַד קָא יָהֵיב לָהּ, דִּלְמָא מִשּׁוּם דְּקָא גָּרִים לָהּ קְטָלָא דִּכְתִיב וְאִם אֱמֶת וְגוֹ', אָמַר קְרָא כִּי הוֹצִיא שֵׁם רַע, עַל שֵׁם רַע שֶׁהוֹצִיא. גְּמָרָא:
6 ז לָשׁוֹן הָרַע. וְהוּא מַה שֶּׁנֶּאֱמַר וַיּוֹצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ בְּמִדְבָּר יג. הָרַמְבַּ"ם:
7 ח וְלֹא מִשּׁוּם צֵרוּף דְּאַחֲרִינֵי. רַשִׁ"י: