אדרא זוטא מ״ו

מפרשים:
1 תּוּ אִתְגְּלִיף הַאי חָכְמְתָא, וְאִתְמְשַׁךְ וְעָיִיל בְּרֵישָׁא דִּזְעֵיר אַנְפִּין, וְאִתְעָבִיד מוֹחָא אַחֲרָא ההוא אחרא. הַהוּא נְהִירוּ דְּאִתְמַשְּׁכָא מִנֵּיהּ אִלֵּין תְּרֵין מְשִׁיכָן אִתְגְּלִיפוּ, מִתְחַבְּרָן בְּחַד רֵישָׁא דְּעָמִיקָא דְּבֵירָא, דִּכְתִּיב, משלי ג׳:כ׳ בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ. וְעָיִּיל בְּרֵישָׁא דִּזְעֵיר אַנְפִּין, וְאִתְעָבִיד מוֹחָא אַחֲרָא, וּמִתַּמָּן אִתְמְשִׁיךְ וְעָיִּיל לְגוֹ גּוּפָא, וּמַלְיָיא כָּל אִינּוּן אִדָּרִין וְאַכְסַדְרִין דְּגוּפָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, משלי כ״ד:ד׳ וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ.