אבן עזרא על במדבר ו׳:ג׳

מהדורה: ובלכתך בדרך

« אבן עזרא על במדבר ו׳:ב׳ אבן עזרא על במדבר ו׳:ד׳ »

4 נזיר פתח ↗

מִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה אוֹמֶרֶת: עַד שֶׁיִּשְׁתֶּה רְבִיעִית יַיִן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֲפִילּוּ שָׁרָה פִּיתּוֹ בְּיַיִן וְיֵשׁ בָּהּ כְּדֵי לְצָרֵף כְּזַיִת — חַיָּיב, וְחַיָּיב עַל הַיַּיִן בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְעַל הָעֲנָבִים בִּפְנֵי עַצְמָן, וְעַל הַחַרְצַנִּים בִּפְנֵי עַצְמָן, וְעַל הַזַּגִּים בִּפְנֵי עַצְמָן. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: אֵין חַיָּיב עַד שֶׁיֹּאכַל שְׁנֵי חַרְצַנִּים וְזָג. אֵלּוּ הֵן חַרְצַנִּים וְאֵלּוּ הֵן זַגִּים? הַחַרְצַנִּים — אֵלּוּ הַחִיצוֹנִים, הַזַּגִּים — אֵלּוּ הַפְּנִימִים, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, שֶׁלֹּא תִּטְעֶה: כְּזוֹג שֶׁל בְּהֵמָה; הַחִיצוֹן זוֹג, וְהַפְּנִימִי עִינְבָּל. גְּמָ׳ שְׁלֹשָׁה מִינִין אֲסוּרִין בַּנָּזִיר: הַטּוּמְאָה כּוּ׳. הַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן — אִין. גֶּפֶן עַצְמוֹ — לָא. מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי אֶלְעָזָר. דְּתַנְיָא, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אֲפִילּוּ עָלִין וְלוּלָבִין בַּמַּשְׁמָע. אִיכָּא דְּאָמְרִי לַהּ אַסֵּיפָא: אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא עַד שֶׁיֹּאכַל מִן הָעֲנָבִים כְּזַיִת. מִן הָעֲנָבִים — אִין, מֵהַגֶּפֶן עַצְמוֹ — לָא. מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי אֶלְעָזָר, דְּתַנְיָא, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אֲפִילּוּ עָלִין וְלוּלָבִין בַּמַּשְׁמָע. בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? רַבִּי אֶלְעָזָר דָּרֵישׁ רִיבּוּיֵי וּמִיעוּטֵי, רַבָּנַן דָּרְשִׁי כְּלָלֵי וּפְרָטֵי. רַבִּי אֶלְעָזָר דָּרֵישׁ רִבּוּיֵי וּמִיעוּטֵי: ״מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר״ — מִיעֵט, ״מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן״ — רִיבָּה. מִיעֵט וְרִיבָּה, רִיבָּה הַכֹּל. מַאי רִיבָּה — רִיבָּה כֹּל מִילֵּי. מַאי מִיעֵט — מִיעֵט שְׁבִישָׁתָא. וְרַבָּנַן דָּרְשִׁי כְּלָלֵי וּפְרָטֵי: ״מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר״ — פָּרַט, ״מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן״ — כָּלַל, ״מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג״ — חָזַר וּפָרַט. פְּרָט וּכְלָל וּפְרָט, אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט: מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ פְּרִי וּפְסוֹלֶת פְּרִי — אַף כֹּל פְּרִי וּפְסוֹלֶת פְּרִי. אִי: מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ פְּרִי גָּמוּר — אַף כֹּל פְּרִי גָּמוּר. אָמַרְתָּ: אִם כֵּן מָה הִנִּיחַ לְךָ הַכָּתוּב בְּמַשְׁמָעוֹ שֶׁלֹּא אֲמָרוֹ? עֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים — הָא כְּתִיבִי? יַיִן וָחוֹמֶץ — הָא כְּתִיבִי? הָא אֵין עָלֶיךָ לָדוּן כְּלָשׁוֹן אַחֲרוֹן, אֶלָּא כְּלָשׁוֹן רִאשׁוֹן. וּמֵאַחַר שֶׁסּוֹפֵינוּ לְרַבּוֹת כׇּל דָּבָר, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג״? לוֹמַר לָךְ: כׇּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא פְּרָט וּכְלָל — אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְמׇשְׁכוֹ וּלְדוּנוֹ כְּעֵין הַפְּרָט. אֶלָּא נַעֲשֶׂה כְּלָל מוּסָף עַל הַפְּרָט, עַד שֶׁיִּפְרוֹט לְךָ הַכָּתוּב, כְּדֶרֶךְ שֶׁפָּרַט לְךָ בַּנָּזִיר. אָמַר מָר: מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ פְּרִי וּפְסוֹלֶת פְּרִי — אַף כֹּל פְּרִי וּפְסוֹלֶת פְּרִי. ״פְּרִי״ — עִינְבֵי, ״פְּסוֹלֶת פְּרִי״ מַאי הִיא — חוֹמֶץ. ״אַף כֹּל פְּרִי״ מַאי הִיא — גּוּהַרְקֵי. ״אַף כֹּל״ דִּפְסוֹלֶת פְּרִי, מַאי הִיא? אָמַר רַב כָּהֲנָא: לְאֵיתוֹיֵי עִינְבֵי דִּכְרִין. ״וְעַד זָג״, אָמַר רָבִינָא: לְאֵיתוֹיֵי דְּבֵין הַבֵּינַיִם. אָמַר מָר: אִי מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ פְּרִי גָּמוּר — אַף כֹּל פְּרִי גָּמוּר. אָמַרְתָּ: אִם כֵּן מָה הִנִּיחַ הַכָּתוּב בְּמַשְׁמָעוֹ שֶׁלֹּא אֲמָרוֹ? עֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים — הָא כְּתִיבִי, יַיִן וָחוֹמֶץ — הָא כְּתִיבִי, הָא אֵין עָלֶיךָ לָדוּן כְּלָשׁוֹן אַחֲרוֹן אֶלָּא כְּלָשׁוֹן רִאשׁוֹן. וּמֵאַחַר שֶׁסּוֹפֵינוּ לְרַבּוֹת כׇּל דָּבָר, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר ״מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג״? לוֹמַר לָךְ: כׇּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא פְּרָט וּכְלָל, אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְמוֹשְׁכוֹ וּלְדוּנוֹ כְּעֵין הַפְּרָט, אֶלָּא נַעֲשֶׂה כְּלָל מוּסָף עַל הַפְּרָט, עַד שֶׁיִּפְרוֹט לְךָ הַכָּתוּב

3 וטעם מיין ושכר. אם נדר להיותו נזיר וקדוש מיין ושכר יזיר על דעת המעתיקים ששכר גדול מהתירוש ואחרים אמרו שכר ממש כל דבר שישתכר האדם ממנו:

4 וטעם חומץ יין והמשרה והענבים. לשום גדר שירחק מן היין כלל ובאשת מנוח פי' כל טומאה כל אשר יצא מגפן היין:

5 משרת. אין לו חבר והתי"ו לסמיכת לשון נקבה וטעמו כל דבר שימס עם ענבים ויש אומרים משקה מבושל:

« אבן עזרא על במדבר ו׳:ב׳ אבן עזרא על במדבר ו׳:ד׳ »