מקור איוב ו׳:כ׳
20 בֹּ֥שׁוּ כִֽי־בָטָ֑ח בָּ֥אוּ עָ֝דֶ֗יהָ וַיֶּחְפָּֽרוּ׃
פירוש אבן עזרא על איוב ו׳:כ׳
20 בושו כי בטח - לבם והענין מאשר בטחו.
21 באו עדיה - עד המקום כי ימצא בלשון נקבה, כמו ולא עוד תשורנו מקומו.
22 וטעם הנחלים – כי השיירות יבושו כאשר יגעו למקום שמקוים להיות שם מים, והם צמאים וכן אחי בגדו בי.