1אמנם כי אתם עם תמות החכמה - עמכם בעבור כסילותכם כעניין: נסרחה חכמתם.2ואת מי אין כמו אלה - מי לא ידע בכל אלה.3שחוק לרעהו - שבתי כאדם שהיה שחוק לרעהו והוא כשחוק לרעהו, והתימה שהיה זה ששב לשחוק, קורא לאלוה ויענהו.4לפיד בוז - הלמ"ד נופל והוא מן: אם בפידו להם שוע, בעבור הפיד שבא לו שב בוז, כמו: ובוז משפחות במחשבת השאנן.5לעשתות - כמו: אולי יתעשת האלהים. אבדו עשתנותיו.6נכון למועדי רגל - וזה דבר יביא האדם שתמעד רגלו, כענין: ואני כמעט נטיו רגלי.7ישליו - כי יראה שהם השודדים העושים החמס בפרהסיא בשלוה.8וישליו – ישמש עצמו ואחר עמו, כמו: יחי ראובן ואל ימות, שענינו ואל יהי מתיו מספר, מתיו כעניין: ואני מתי מספר:9בטוחות - ענינו משכנות בטוחות מן בטח.10לאשר הביא אלוה בידו - עובדי כו"ם שיעשה אלוהו בידו.11ואורך ימים - טעמו ובארך ימים.12בי"ת בישישים – ישרת עצמו ואחר עמו כמו: וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי.13לו שוגג - הוא ידע שגגתו של האדם, או שישגה אחרים והם לא ידעו.14שולל - כל אחד מהם יוליכם שולל מדעת כטעם וסר מרע משתולל.15מוסר מלכים - כמו: מוסרות ומוטות.16משגיא - מן אל שגיא.17ויאבדם - הפך משגיא.18שוטח - מן: וישטחו להם כמו פורש והעניין מפיץ ומפזר.19וינחם - הפך הענין.20ויתעם - בעצת תהו.