מקור ישעיהו א׳:ג׳
3 יָדַ֥ע שׁוֹר֙ קֹנֵ֔הוּ וַחֲמ֖וֹר אֵב֣וּס בְּעָלָ֑יו יִשְׂרָאֵל֙ לֹ֣א יָדַ֔ע עַמִּ֖י לֹ֥א הִתְבּוֹנָֽן׃
פירוש אבן עזרא על ישעיהו א׳:ג׳
3 ידע וגו'. הזכיר השור והחמור כי הם הנמצאים תמיד עם בני אדם:
4 אבוס. מקום אכילתו, והוא במקום מוכרת וסמוך שוה, וממנו וברבורים אבוסים מלכים א' ח' ג' ומשור אבוס משלי ט"ו י"ז פעול, והטעם שהוא עומד באבוס:
5 ישראל לא ידע. והנה הבהמות טובות בדעת יותר ממנו:
6 ועמי לא התבונן. הטעם כפול כדרך רוב נבואות, ושירת האזינו גם משלי בלעם, והטעם, כי אני גדלתי' והם לא הכירוני: