אבן עזרא על שמות ט׳

1 בא אל פרעה. אל הארמון שלו, א"ר יהודה הלוי שתים מכות היו במים, האחת שהתאדמו ומתה הדגה, והשנית, שעלו הצפרדעים מהם, ובארץ שתים, אחת מהכנים, והשנית מהערוב, והן חיות מעורבות, וכתיב, ותוצא הארץ נפש חיה ברא' א כד ושתים באויר, כי הדבר איננו רק חם או קר, משונה מן המנהג, וברגע אחד מתים אין להם מספר בעבור כי רוח כל החיים שהיא בלב תלויה באויר והשנית, מכת שחין, כי הכתוב יקרא הרקיע אשר על ראשם שמים, והמכה השביעית מעורבת מגלגל הסערה ומגלגל האש, וכן כתוב ואש מתלקחת בתוך הברד שמות ט כד והשמינית מכת הארבה שבאה מרחוק ע"י הרוח והתשיעית היתה מכה נפלאה שנעדר אור שני המאורות והככבים מארץ מצרים, והעשירית רדת המשחית מגלגלי הכבוד להרוג הבכורים:

1 ועודך מחזיק. חסר יד או הדומה כמו, מחזיק באזני כלב משלי כו יז:

1 הנה יד ד' הויה. הנה מצאנו שיתחלף היו"ד בוי"ו, ואתה הוה להם למלך נחמיה ו ו והפך זה שוי"ו אשר לא יבושו קוָֹי ישעי' מט כג יתחלף ביו"ד וקוֵֹי ד' יחליפו כח שם מ לא :

2 ומלת דֶבֶר שם כלל לא מצאנוהו בפעלים רק במקום אחד, ותדבר את כל זרע המלוכה דה"ב כב י, ובס' מלכים כתוב, ותאבד מ"ב יא א והפי' רחוק רק לא ידענו טוב ממנו:

1 והפלה. דָבָר. יאמר על ענין דברים מחוברים כמו הדבר אשר דבר ד' ירמי' מו יג, גם יאמר על יש כמו זה וכמוהו לא חסרת דבר דבר' ב ז:

1 וישׂם. שם קצב וזמן לתחלת האות:

1 ויעש ד'. ופי' וימת כל מקנה מצרים רובו, כי הנה כתוב, שלח העז את מקנך פ' יט וככה תמצא בברד את כל עשב השדה פ' כה, והעד מכת הארבה, ואכל את יתר הפליטה למטה י ה:

1 עד אחד. אפילו אחד, כאשר אפרש בשירה, וטעם זה הפסוק ואפילו ששלח וראה כי השם אוהב ישראל, ובעבורם הכה מקנהו, לא חשש מהמקנה בזאת המכה לשלח עמו, אולי לא עמדה הרבה:

1 והיה. זה מעשה נס, שזה הפיח שהוא מעט נעשה אבק על כל ארץ מצרים ולא הפריש ישראל:

2 אבעבעת. האל"ף נוסף, כי הוא מגזרת מים תבעה אש ישעי' סד והמלה כפולה כמו, תשעשעו שם סו יב תשגשגי שם יז יא:

1 ויקחו את פיח הכבשן. מלא חפניהם כאשר הזכיר ומשה זרק הכל יתכן שהחרטומים לא לקו במכת הצפרדעים והערוב, בעבור חכמתם בקשו דרך בחכמת התולדות להרויח להם מעט ועתה נבערה חכמתם על כן הזכיר זה, ובעבור שלא עמדה המכה הרבה לא בקש פרעה שיעתירו, ובעבור שהמכה הראשונה עמדה ז' ימים, לא נלמוד ממנה על דרך הפשט שככה עמדה כל מכה, ועוד אחר הכתוב נרדוף, וידוע כי מכת הדבר היתה שעה אחת, ומכת החשך ג' ימים, על כן אין לנו דרך לדעת באיזו חדש בא משה והתחילו המכות, רק אם היתה קבלה ביד חכמינו הקדושים קבלנו ושמענו:

1 ויחזק ד'. על כן לא בקש להעתיר:

1 ויאמר. לא הזכיר במקום הזה שהוא יוצא המימה, אולי היה לו צורך אחר:

1 כי. הזכיר מגפותי בעבור הקולות והברד והמטר והאש שהתחברו ולא ראינו שפחד פרעה בכל המכות העוברות כאשר פחד מזאת, ואמר ד' הצדיק:

2 וטעם כי אין כמוני בכל הארץ, כפי מחשבת מצרים היה שאלהיהם יוכלו להרע או להיטיב:

1 ואךְ. חסר נו"ן כמו "ואט אליו אוכיל" הושע יא ד שניהם שוים, ושרשם נטה נכה:

2 וטעם בדבר הידוע, שבו הרגתי המקנה שלכם הייתי הורג כלכם עמהם:

1 ואולם בעבור זאת העמדתיך. פי' מה טעם זאת והוא בעבור הראותך את כחי, וכמוהו ומתוכה כעין החשמל מתוך האש יחז' א ד, ויפת אמר בעבור זאת המכה שהיא מכת הברד:

2 וטעם ולמען ספר שמי איננו שב אל פרעה רק מלת ספר שם הפועל, כמו, כי כבד אכבדך במד' כב יז ואין הטעם שפרעה ישוטט בעולם לספר כבוד השם, רק יסופר שמו בכל דור ודור בעבור אלה האותות שעשה:

1 עודך מסתולל. כמו משתבח מגזרת סלסלה ותרוממך משלי ד ה, ואם הוא כפול הפ"א מפעלי הכפל כמו, סלו לרוכב בערבות תה' סח ה, וגלגלתיך ירמיה נא כה כמו מתגולל ש"ב כ יב גם גלו יהושע י יה. ורבי מרינוס אמר, כי פי' מתחזק, מגזרת מסלות לבית ד' דה"ב ט יא ובמקום אחר כתוב מסעד לבית ד' מ"א י יב:

1 הנני ממטיר. ידוע כי לא ירד גם היום על מצרים ברד ומטר, ואין צורך לפרש למה זה וככה במקומות אחרים עד היום, ובעבור זה פחדו פחד גדול, כי לא ירד שם אלא כדמות טל:

1 שלח העז. הנס או אסוף וכמוהו יושבי הגבים העיזו ישעי' י לא:

1 הירא. הניס. ובאותו היום:

1 ואשר לא שם. יש בלשון קדר טעם לוי"ו ויעזב רק אין יכולת בנו לתרגם הדבר בלשון אחרת, וככה ביום השלישי וישא אברהם את עיניו ברא' כב ד ורבים ככה:

1 ויאמר. מדרך סברה יראה כי נטיית ידו במטה היתה, והנה כתוב אחריו "ויט משה את מטהו על השמים", הוא האויר וכמוהו על פני רקיע השמים ברא' א:

1 וַתִּהֲלַךְ אש. מהבנין הקל, מלשון הליכה:

2 ארצה. הפך תולדתה כי היא למעלה עולה:

1 ואש מתלקחת בתוךְ הברד. פלא בתוך פלא:

1 ויךְ. זאת היתה מכה קשה שהרג אדם ובהמה, ושבר עץ השדה, רק שהשם חמל עליהם ועל מקניהם, ולא הזכיר משה לפרעה זה שראה ששלח פרעה ולא מת ממקנה ישראל עד אחד ולא שת לבו:

1 ויקרא. אמר חטאתי, מרוב פחדו שיכחד בדֶבֶר כאשר אמר לו:

1 העתירו אל ד'. הזכיר השם הנכבד ואמר קולות אלהים כי הוא מודה שיש אלהים כאשר הזכרתי, ובעבור שלא אמר קולות ד', חבר משה שם העצם והתואר, ואמר מפני ד' אלהים פ' ל והטעם כי השם הוא אלהים לבדו, ולא תמצא ככה בדברי משה בכל התורה, ואין טענה ממלת "ד' אלהים אתה החלות" דבר' ג כד כי באל"ף דל"ת הוא כתוב:

1 ויאמר אליו משה כצאתי את העיר. אמרו המפרשים כי לא יוכל לפרוש כפיו במצרים בעבור שמלאה גלולים:

2 כי לד' הארץ. ולא לך:

1 ואתה. אמר רבינו שלמה כי טרם תיראון, כמו לא תיראון, וכמוהו טרם ישכבו ברא' יט ד וזו המלה איננה נמצאת כאשר חשב, כי לעולם יבוא אחריה הענין, כי אחר טרם ישכבו כתוב "ואנשי העיר אנשי סדום נסבו על הבית", והטעם כאשר היתה עת שכיבתם נסבו על הבית "וככה, טרם יקראו ואני אענה ישעי' סה כד וככה בטרם יקטירון את החלב ש"אב טו, וככה כל טרם, והנה אין טרם כמו לא, והגאון רב סעדיה ז"ל דבק הענין, וככה פי', אמר משה לפרעה אני אתפלל להסיר מכת הברד רק מה שהשחית השחית:

1 וטעם והפשתה והשעורה נכתה, זה לא ישוב ולא אתפלל לרפאם והנה הטעם קודם שתיראון ותודה ותאמר ד' הצדיק כבר הוכתה הפשתה והשעורה וזה הוי"ו נכון בלשון ישמעאל כאשר הזכרתי, ולפי דעתי כי תחסר מלה אחת טרם אפרוש כפי אתם יריאים את השם אתה ועבדיך וזה דרך מוסר והטעם שבסור המכה תמרדו על כן כתוב אחריו ויכבד לבו הוא ועבדיו פ' לד ולא תמצא כן במקום אחר:

2 והפשתה והשעורה. ספר הכתוב מה שאירע, והנה התברר ממלת נֻכָתָה גם נֻכו פ' לב כי שרש מכה, נכה, כמו ושֻפו עצמותיו לא רֻאו איוב לג כא:

1 אפילות. תאר וקרוב ממנו, ואפל ואין נוגה לו עמוס ה כ והטעם שהיו עוד תחת הארץ ולא נראו:

1 נתךְ. כדרך "כהתוך כסף בתוך כור" יחז' כב כב והוא מבנין נפעל כמו נגש אל הערפל כ' יח:

1 וירא. הזכיר עתה ויוסף לחטוא, בעבור שהודה ואמר חטאתי הפעם:

2 וטעם ויכבד לבו הוא ועבדיו, התברר מה שאמר משה "ואתה ועבדיך" פ' ל:

1 ויחזק. אחר שפחד מהמכה הזאת יותר מהראשונות: