מקור שמות י״ב:י״א
11 וְכָ֘כָה֮ תֹּאכְל֣וּ אֹתוֹ֒ מׇתְנֵיכֶ֣ם חֲגֻרִ֔ים נַֽעֲלֵיכֶם֙ בְּרַגְלֵיכֶ֔ם וּמַקֶּלְכֶ֖ם בְּיֶדְכֶ֑ם וַאֲכַלְתֶּ֤ם אֹתוֹ֙ בְּחִפָּז֔וֹן פֶּ֥סַח ה֖וּא לַיהֹוָֽה׃
פירוש אבן עזרא על שמות י״ב:י״א
11 וטעם וככה תאכלו אותו, פסח מצרים לבדו, והמינים אשר בארגלן עושים ככה היום זכר ליציאת מצרים, ואלה תועי רוח כלם ילכו יום חמשה עשר מארצם זכר ליציאת מצרים:
12 ומקלכם בידכם. לנהוג החמורים, כמו ויך את האתון במקל במד' כב כז:
13 וטעם בחפזון, שלא יתעכבו וימהרו לאכלו לפני בוא רגע המשחית שיפסח השם על הפתח על כן צוה השם להיותו צלי אש להתבשל מהרה, וכן אמרו אבות הקדושים, אינו נאכל אלא עד חצות, ואינו נאכל אלא צלי: