הון עשיר על משנה נדרים ג׳:ב׳

2 הבאי. כתב הרמ"ע בתשובה ע"ג, דהוא ר"ת הנה ברכו את ה'. ואמת הוא כי מרגלא בפומיהו דאנשי דברים אלו כשרואים דברים נפלאים, ובזה אתי שפיר האי דנקט התנא הכא יוצאי מצרים דהוי כעין טובה, ונחש דהוי כעין רעה, לרמוז אגב ארחיה דחייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה ברכות פ"ט מ"ה, שאין לך דבר בעולם שאינה לטובת האדם אף דלכאורה נראה להפך, והתי"ט כתב פירושים אחרים:

3 בדרך הזה כיוצאי מצרים. ועינינו רואות כי דרך זה קטון מהכילם וא"א שיראם שם בראיה אחת, והכי איתא בירושלמי דהכא ה"ב ט. ופ"ג דשבועות ה"ח יז., ובזה אתי שפיר דלא הוצרכה הש"ס לישא וליתן הכא כמו בנחש, באמרה דף כה. ולא, והא ההוא חויא דהוה בשני שבור מלכא וכו', עד דאסיקו בגבו טרוף קאמרינן. וזה א"א לעולם, כמו שא"א שיחזיק הדרך הזה קטן כיוצאי מצרים.

4 נחש כקורת בית הבד. טרוף מגבו וגדול כמוהו, דאפשר שיהיה גדול כמוהו אבל לא שיהיה טרוף מגבו כן משמע מפירוש רש"י בש"ס דהכא שם ד"ה בטרוף כשנדקדק היטב בלשונו, וה"ט דהכא לא פירש הרב כלום כמו שפירש בפ"ג משנה ח' דשבועות ע"ש, דשם אין כוונת הנשבע אלא שהנחש היה טרוף מגבו כקורת בית הבד ולא מכוין לגדלו, וכן משמע בירושלמי ואעתיקנו בפ"ג דשבועות ע"ש בפרק שלשי משנה ח', וכן משמע מפירוש רש"י בש"ס דהתם דף כט: ד"ה כולהו נמי, אע"ג דצ"ע בדבריו דנראים כסותרים ואין כאן מקום להאריך, מ"מ נוכל לומר דהכא אתי שפיר לפרש כן דדומיא דכיוצאי מצרים קתני דהוו דברי הבאי, כלומר דבר תמוה מה שראה עם כיוצא מצרים, ויכול להיות כן אבל א"א שיהיה הענין כמו שהוא אומר שראה אותם בדרך הזה קטון מהכילם, וכמו כן הנחש הגדול והנורא שהוא דבר תמוה שאומר שראה, אפשר להיות כן, אבל א"א שיהיה הענין כמו שהוא אומר שהיה טרוף מגבו. אבל בשבועות דלא קפיד התנא לאשמועינן אלא שדבריו הם שוא ושקר, אתי שפיר לפרש דאיירי שהנשבע אמר שראה נחש טרוף מגבו כקורת בית הבד, ולא בא לאשמועינן בדמיון הזה גדלו דלא הוי אלא דברי הבאי ואפשר שיהיה אמת, וה"ט דלא נקט התם כמו הכא אם לא ראיתי בדרך הזה כיוצא מצרים דהוו דברי הבאי מלבד מה שא"א, אלא נקט גמל פורח באויר דאין הגמל דבר תמוה במקום המצוי, אלא פריחתו באויר הוא הדבר שא"א שדבר זה מטבעו הכבד נמנע, וזה הוא דבא לאשמועינן כן נראה. והתי"ט שקיל וטרי ומאריך בזה ולעד"נ שמ"ש הוא הנכון, ועיין עוד מ"ש בשבועות ע"ד הדרש.

5 ונודע שלא הכתו. שכיח יותר משלא גנבתו, דידי נשים רחמניות, וה"ט דברישא קתני איפכא:

6 אוכלים תאנים. נקט פירות אלו משום דמלתא דשכיחי הוא שילכו תחת האילן לאכול פירות אלו בעוד שהם לחים, שבאותו זמן עצמו תלשום מן האילן: