הון עשיר על משנה בבא מציעא ז׳:ד׳

מהדורה: הון עשיר, אמשטרדם תצ"א

מקור משנה בבא מציעא ז׳:ד׳
4 הָיָה עוֹשֶׂה בִתְאֵנִים, לֹא יֹאכַל בַּעֲנָבִים, בַּעֲנָבִים, לֹא יֹאכַל בִּתְאֵנִים. אֲבָל מוֹנֵעַ אֶת עַצְמוֹ עַד שֶׁמַּגִּיעַ לִמְקוֹם הַיָּפוֹת וְאוֹכֵל. וְכֻלָּן לֹא אָמְרוּ אֶלָּא בִשְׁעַת מְלָאכָה, אֲבָל מִשּׁוּם הָשֵׁב אֲבֵדָה לַבְּעָלִים אָמְרוּ, פּוֹעֲלִים אוֹכְלִין בַּהֲלִיכָתָן מֵאֻמָּן לְאֻמָּן, וּבַחֲזִירָתָן מִן הַגַּת, וּבַחֲמוֹר כְּשֶׁהִיא פוֹרָקֶת:
פירוש הון עשיר על משנה בבא מציעא ז׳:ד׳
4 היה עושה בתאנים לא יאכל בענבים בענבים לא יאכל בתאנים. אע"ג דבענין זה כתיב בתורה ענבים דברים כג, כה וממנו אנו לומדים ותאנים לא, כמ"ש התי"ט בשם הספרי וירושלמי דמעשרות פ"ב ה"ד יא: ואיתא נמי להא בירושלמי דהכא ה"ג כח:, הקדים התנא היה עושה בתאנים להיה עושה בענבים, משום דקדים בשולייהו לענבים, וה"ט נמי לנתפרסו עגוליו דמשנה ז':
5 ובחמור כשהיא פורקת. מהמשאוי שעליה, מעצמה בפיה אוכלת, אבל שיטול המחמר בידו המאכל של המשאוי להאכילה אסור כדאיתא בש"ס דף צב., זה אפשר שרצה לרמוז לנו התנא בלשון זה הסתום הנראה לכאורה הפך כוונתו כמבואר בש"ס והביאה התי"ט: