השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות בית הבחירה ז׳

מהדורה: תורת-אמת

« השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות בית הבחירה ו׳:י״ד

5 משנה תורה, הלכות בית הבחירה פתח ↗

לֹא יָקֵל אָדָם אֶת רֹאשׁוֹ כְּנֶגֶד שַׁעַר מִזְרָחִי שֶׁל עֲזָרָה שֶׁהוּא שַׁעַר נִיקָנוֹר. מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְכֻוָּן כְּנֶגֶד בֵּית קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים. וְכָל הַנִּכְנָס לָעֲזָרָה יְהַלֵּךְ בְּנַחַת בְּמָקוֹם שֶׁמֻּתָּר לוֹ לְהִכָּנֵס לְשָׁם. וְיִרְאֶה עַצְמוֹ שֶׁהוּא עוֹמֵד לִפְנֵי ה' כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר מלכים א ט ג דברי הימים ב ז טז "וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים". וּמְהַלֵּךְ בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה וּרְעָדָה שֶׁנֶּאֱמַר תהילים נה טו "בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ":

13 תוספות יום טוב על משנה כלים פתח ↗

ומסבבין לתוכן מת כו'. לשון הר"ב מותר לנשאו בעיר ממקום למקום עד מקום שירצו כו'. והוי מצי למתני ומכניסים כו' עד שירצו. והראב"ד פרק ז' מהלכות בית הבחירה. פי' אם רצו לסבבו בעיר כדי להרבות בהספדו ובכבודו עד שירצו קרוביו להוציאו מסבבין. ע"כ. וגי' הרמב"ם כפי מ"ש שם הכ"מ. ומשכיבין לתוכו מת. ופי' דהיינו שמניחין אותו במשכבו ואין קוברין אותו בעיר. עד שירצו בני המדינה כו'. *ומ"ש הר"ב לנשאו בעיר ממקום למקום. כלומר בכל עיר ועיר מעיר לעיר:

16 מלבי"ם על ויקרא פתח ↗

את שבתותי תשמרו ומקדשי תיראו: מה שחזר עוד הפעם שמירת השבת באו פה ג' דרושים ומבואר ביבמות דף ה שהדרוש הראשון שדרש שלא יהא בנין בהמ"ק דוחה שבת אינו צריך כי למדינן לה מכיבוד אב ואם שאין עשה דוחה לא תעשה, רק מה שסמך שבת לבית המקדש מבעיא ליה לשני דרושים שאחרי זה. וכן יפורש הספרא, שתחלה אמר שמפה נוכל ללמוד שאין בנין בית המקדש דוחה שבת ור"ל אף ש"מקדשי תיראו", מכל מקום, "את שבתותי תשמרו". וחזר לדרושים אחרים מפני שלזה אינו צריך לימוד שכבר למדנוהו מכיבוד אב ואם. ואמר במשנה ח שהאמת מה שסמך שבת למקדש בא ללמד מה שמירת שבת לעולם אף מורא מקדש לעולם. שקדושת ה' מתפשטת בעולם שנה נפש וכמו שבנפש הלב יש בו סגולה יותר מכל הגוף, כן בעולם בחר במקום המקדש ובשנה בחר ביום השבת, זה הלב במקום וזה הלב בזמן. וכמו שקדושת הזמן אינו פוסק כן קדושת המקום קיים אף כשאין בית. ועיין ברמב"ם פרק ז מהל' בית הבחירה ובראב"ד שם. אולם לפי זה היה לו לתפוס בשניהם לשון "מורא", שלשון "מורא" נופל גם במצות – "ירא מצוה הוא ישולם" משלי י״ג:י״ג, "כי ירא העם את השבועה" שמואל א י״ד:כ״ו. על זה השיבו במשנה ז שלכן אמר בשבת שם "שמירה" ובמקדש שם "מורא" שאם היה אומר "יראה" בשניהם הייתי חושב שיירא מן המקדש עצמו ומן השבת עצמו שכבר כתבתי שיראה שבא אחריו שימוש מלת "את" היא היראה מעצם הדבר. ולכן תפס בשבת "שמירה" שבא על שמירת פקודת מזהיר ומצוה – "שמור לך את אשר אנכי מצוך היום", "אני פי מלך שמור". וכן מורא מקדש שאצלו הוא יראת פקודת ה' שצוה על המקדש. ולשון הגמ' שם נאמרה שמירה בשבת ונאמרה מורא במקדש. מה שמירה האמורה בשבת וכולי, ומובן במה שכתבנו שדייק שינוי הלשון – שמירה מורא. ובקרבן אהרן נדחק בזה ללא צורך. ומפרש במשנה ט איזהו מורא אחר שאין פירושו מורא המקדש עצמו לא יכנס להר הבית וכולי. ומה שכתב ורקיקה מקל וחמר מפרש בברכות דף נד מ"כי אין לבא אל שער המלך בלבוש שק" וכל שכן רוק דמאיס.

1 מהלך בנחת. פי' שלא ילך דרך הדיוטות:

1 ואין קוברין מת בתוכן עד שירצו יצא אין מחזירין אותו. א"א לא שמעתי בכאן לא רצון טובי העיר ולא רצון אנשי העיר אלא לעולם אין קוברין בהן אבל אם רצו לסבבו בעיר כדי להרבות בהספדו ובכבודו עד שירצו קרוביו להוציאו מסבבין:

1 החיל מקודש. א"א אף זה מדבריהם:

13 מלבי"ם על ויקרא פתח ↗

עיר חומה: סמיכות זה לא נמצא בשום מקום בתנ"ך כי יאמר "עיר מוקף חומה" "עיר בצורה" "עיר מצור", לא "עיר חומה". מזה הוציאו שיש תנאי - דוקא ערים שהיו מוקפים חומה מימות יהושע בן נון, שנתקדשו בקדושה מיוחדת שיהיה להם דין מחנה ישראל לענין שילוח מצורעים ולענין שאין קוברים בה מת לדעת הראב"ד פרק ז מהל' בית הבחירה, וכמ"ש מהרימ"ט בשות חי"ד סימן לז. ולדעת רש"י בערכין דף לב: קדשום בשיר ובשתי תודות כמ"ש בשבועות דף טז. וצריך עיון דהא בשבועות דף טז אמר מה ירושלים – דבר הנאכל בה, ויוצא ממנה נפסל – מקדשה..., ואם כן הלא אינו דבר הנאכל בה, דהא נפסל ביוצא חוץ לקלעים? ורש"י בשבועות דף טז כתב שלא ידע במה מקדשים ערי ארץ ישראל. ועיין בתוס' שם דף טו כתבו כיון דאי אפשר, קדיש בכל דבר על כל פנים היו צריכים קידוש. ועל זה נקראו בשם "ערי חומה", לא על הקפת חומה לבד שעל זה יאמר "ערים מוקפים חומה", רק על קדושת החומה שמתפשטת בכל העיר. וז"ש "עיר חומה" – המוקפת חומה מימות יהושע בן נון. ודעת תנא דמימרא זו שהיא אליבא דר' ישמעאל בר' יוסי שקדושת יהושע נתבטלה והוצרך עזרא לקדש שנית, ולכן מנה תשע עיירות שהיו מוקפות חומה מימות יהושע בן נון וקדשם עזרא. ומה שאמרו שלש חצרות... יתבאר בסימן סב. וכל זה מובא בערכין דף לב.

« השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות בית הבחירה ו׳:י״ד