השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות פרה אדומה 15 פרקים

השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות פרה אדומה ח׳

מהדורה: תורת-אמת

« השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות פרה אדומה ז׳:י״א השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות פרה אדומה ט׳:ז׳ »

5 משנה תורה, הלכות פרה אדומה פתח ↗

הַמְמַלֵּא לְעַצְמוֹ בִּשְׁתֵּי יָדָיו כְּאַחַת בְּקִדּוּשׁ אֶחָד פָּסוּל. בִּשְׁנֵי קִדּוּשִׁים כָּשֵׁר. קִדֵּשׁ לְעַצְמוֹ בִּשְׁתֵּי יָדָיו כְּאַחַת בְּקִדּוּשׁ אֶחָד כְּשֵׁרִים בִּשְׁנֵי קִדּוּשִׁין פְּסוּלִין. מִלֵּא וְקִדֵּשׁ בִּשְׁתֵּי יָדָיו כְּאַחַת לְעַצְמוֹ שְׁנֵיהֶן פְּסוּלִין. מִלֵּא לְאַחֵר בִּשְׁתֵּי יָדָיו כְּאַחַת בְּקִדּוּשׁ אֶחָד כָּשֵׁר בִּשְׁנֵי קִדּוּשִׁין פְּסוּלִין. קִדֵּשׁ לְאַחֵר בִּשְׁתֵּי יָדָיו כְּאַחַת בֵּין בְּקִדּוּשׁ אֶחָד בֵּין בִּשְׁנֵי קִדּוּשִׁין שְׁנֵיהֶן כְּשֵׁרִים. מִלֵּא וְקִדֵּשׁ בִּשְׁתֵּי יָדָיו כְּאַחַת לְאַחֵר הַמִּלּוּי פָּסוּל וְהַקִּדּוּשׁ כָּשֵׁר. זֶה הַכְּלָל כָּל מִלּוּי שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ מְלָאכָה בֵּין שֶׁמִּלֵּא לְעַצְמוֹ בֵּין שֶׁמִּלֵּא לְאַחֵר פָּסוּל. וְכָל מַיִם שֶׁנִּתְמַלְּאוּ כְּהִלְכָתָן וְעָשָׂה מְלָאכָה קֹדֶם שֶׁיִּתֵּן אֶת הָאֵפֶר אִם הָיוּ הַמַּיִם שֶׁלּוֹ הֲרֵי הֵן פְּסוּלִין. וְאִם הָיוּ שֶׁל אַחֵר כְּשֵׁרִין. וְכָל דָּבָר שֶׁבְּיָדוֹ וְעָשָׂה מְלָאכָה בֵּין שֶׁיֵּשׁ שָׁם שׁוֹמֵר שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה מְלָאכָה בֵּין שֶׁאֵין שָׁם שׁוֹמֵר פָּסוּל. וְדָבָר שֶׁאֵינוֹ בְּיָדוֹ וְעָשָׂה מְלָאכָה אִם יֵשׁ שָׁם שׁוֹמֵר לֹא פָּסַל. אִם אֵין שָׁם שׁוֹמֵר פָּסַל:

6 משנה תורה, הלכות פרה אדומה פתח ↗

הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ קַדֵּשׁ לִי וַאֲקַדֵּשׁ לְךָ וְקִדְּשׁוּ זֶה לָזֶה הָרִאשׁוֹן כָּשֵׁר וְהַשֵּׁנִי פָּסוּל שֶׁהֲרֵי קִדֵּשׁ בְּשָׂכָר. אָמַר לוֹ מַלֵּא לִי וַאֲמַלֵּא לְךָ וּמִלְּאוּ זֶה לָזֶה הָרִאשׁוֹן פָּסוּל הוֹאִיל וְכַוָּנָתוֹ שֶׁיְּמַלֵּא לוֹ חֲבֵרוֹ. חֵלֶף מִלּוּי זֶה הֲרֵי זֶה כִּמְמַלֵּא לוֹ וּלְאַחֵר שֶׁהֵן פְּסוּלִין. וְהַשֵּׁנִי כָּשֵׁר שֶׁהַמִּלּוּי בְּשָׂכָר מֻתָּר וַהֲרֵי לֹא עָשָׂה מְלָאכָה אַחַר שֶׁמִּלֵּא וְאֵין בְּכַוָּנָתוֹ מִלּוּי אַחֵר:

8 משנה תורה, הלכות פרה אדומה פתח ↗

הַהוֹלֵךְ לְקַדֵּשׁ הֲרֵי זֶה נוֹטֵל אֶת הַמַּפְתֵּחַ וּפוֹתֵחַ לְהוֹצִיא הָאֵפֶר. וְנוֹטֵל קַרְדֹּם אִם צָרִיךְ לַחְפֹּר בּוֹ אֵפֶר הַפָּרָה. וְנוֹטֵל סֻלָּם וּמוֹלִיךְ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם לְהָבִיא הָאֵפֶר וְכָשֵׁר. וְאִם מִשֶּׁנָּטַל הָאֵפֶר לְקַדֵּשׁ בּוֹ כִּסָּה הַכְּלִי שֶׁהָיָה בּוֹ הָאֵפֶר. אוֹ שֶׁהֵגִיף אֶת הַדָּלֶת אוֹ שֶׁזָּקַף אֶת הַכְּלִי בָּאָרֶץ קֹדֶם שֶׁיַּשְׁלִיךְ הָאֵפֶר לַמַּיִם פָּסַל הַמַּיִם. אֲבָל הָאֵפֶר כָּשֵׁר לְקַדֵּשׁ בּוֹ מַיִם אֲחֵרִים. זָקַף אֶת הַכְּלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הָאֵפֶר בְּיָדוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְפַּזֵּר כְּשֵׁרִים מִפְּנֵי שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁהֲרֵי אִם הִנִּיחוֹ בָּאָרֶץ פָּסַל. וְאִם כִּסָּהוּ פָּסַל. נָטַל אֶת הָאֵפֶר וְרָאָה שֶׁהוּא מְרֻבֶּה וְהֶחְזִיר מִמֶּנּוּ כָּשֵׁר. נָתַן הָאֵפֶר עַל הַמַּיִם וְרָאָה שֶׁהוּא מְרֻבֶּה וְנָטַל מִמֶּנּוּ לְקַדֵּשׁ מַיִם אֲחֵרִים כָּשֵׁר. קִרְסֵם עֲלֵה זַיִת לַחְתּוֹת בּוֹ הָאֵפֶר אִם בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יַחֲזִיק אֵפֶר הַרְבֵּה פָּסַל וְאִם בִּשְׁבִיל שֶׁיִּכָּנֵס הָאֵפֶר בַּכְּלִי כָּשֵׁר:

1 הממלא לעצמו. א"א הדרך הנ"ל בכל אלה כל דבר שיש בו טורח מרובה א"א שלא יכנס בו היסח הדעת והקרוב להיותו שמור הוא הכשר:

1 ומלאו זה לזה הראשון פסול. א"א זה הטעם אין בו טעם ונ"ל כיון שאינו ממלא אלא בשכר ואינו סומך בדעתו שהשני ימלא לו ואף הוא מסיח דעתו מן המלוי אבל השני כשר ועל זה הדרך הולך הכל:

1 אם בשביל וכו'. א"א לשון התוספתא בשביל שתחזיק אפר הרבה והלשון שלו ערב יותר:

« השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות פרה אדומה ז׳:י״א השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות פרה אדומה ט׳:ז׳ »