השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות חובל ומזיק ה׳

מהדורה: תורת-אמת

« Hasagot HaRa'avad on Mishneh Torah, One Who Injures a Person or Property 4:22 Hasagot HaRa'avad on Mishneh Torah, One Who Injures a Person or Property 6:3 »

מקור: משנה תורה, הלכות חובל ומזיק ה׳

4 תוספתא כפשוטה על בבא קמא פתח ↗

68. בינו לבינן פטור, מפני שהוא קנס. כלומר, ואפילו הוא מודה, ואפילו אם יש עדים שנכנס שלם ויצא חבול, דומיא דרישא, והוא פטור, אפילו לשיטת הר"מ בפ"ה מה' חובל ומזיק ה"ו. ובין לשיטת הר"מ פ"ה שם ה"ד ובין לשיטת הראב"ד שם אין התקנה של נשבע ונוטל קיימת בכגון דא, שאדון המכה את עבדו אינו בסוג של בעלי זרוע, ועוד שיש לחשוש שחבל בעצמו כדי לצאת לחרות.

6 רשימות שיעורים על שבועות פתח ↗

והנה הראב"ד פ"ה מהל' חובל הל"ו מסופק במודה בחבלה אם חייב או פטור וז"ל שהכל צריך אומד הילכך חייב בכל או פטור מן הכל עכ"ל. ביאור ספקו: כדי שיחול שם אומד המחייב האם סגי בהודאת בע"ד כמאה עדים או"ד לא סגי; דוקא עדים וב"ד עצמם מועילים לחלות שם אומד ולא הודאת בע"ד. וספקו מבואר לאור הנ"ל שאומד אינו גלוי מילתא בעלמא כי אם חלות שם בעצם המחייב של חבלה.

7 משנה תורה, הלכות חובל ומזיק פתח ↗

וְלָמָּה מְשַׁלֵּם אָדָם שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ עַל פִּי עַצְמוֹ. שֶׁהַשֶּׁבֶת וְהָרִפּוּי מָמוֹן הוּא וְלֹא קְנָס. שֶׁאִם לֹא יִתֵּן לוֹ הֲרֵי חִסְּרוֹ מָמוֹן שֶׁהוּא מִתְרַפֵּא בּוֹ וּבִטֵּל מִמְּלַאכְתּוֹ. וְהַבּשֶׁת לֹא הִגִּיעָה לוֹ אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁהוֹדָה בְּפָנֵינוּ שֶׁהוּא חָבַל בּוֹ. שֶׁהַנֶּחְבָּל שֶׁלֹּא חָבַל בּוֹ בִּפְנֵי אָדָם אֵין לוֹ בֹּשֶׁת וְהוֹדָאָתוֹ בְּבֵית דִּין הִיא שֶׁבִּיְּשָׁה אוֹתוֹ:

1 קנס קנסו וכו'. א"א לא היה קנס אלא שאין דרך בני אדם לחבל בעצמן ע"כ האמינוהו לזה בשבועה עכ"ל:

1 הודה החובל וכו'. א"א לא ידעתי למה פטור מאלו ואולי יאמר מפני שצריך אומדנא וזה אע"פ שמודה לו בחבלה אינו יודע באומד לפיכך פטור מהם אבל השבת והריפוי שהם נראים לעין חייב ואינו מחוור שהכל צריך אומד הילכך חייב בכל או פטור מן הכל עכ"ל:

1 שביישה אותו וכו'. א"א סוף דבר דינא דגיתי הוא זה עכ"ל:

« Hasagot HaRa'avad on Mishneh Torah, One Who Injures a Person or Property 4:22 Hasagot HaRa'avad on Mishneh Torah, One Who Injures a Person or Property 6:3 »