השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות 12 פרקים

השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות ו׳

מהדורה: תורת-אמת

« השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות ג׳:ב׳ השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות ז׳:א׳ »

1 כסף משנה על משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות פתח ↗

כתב הראב"ד לעיל ה"א א"א אין שואלין למלחמת הרשות אלא שיהיו למס עכ"ל. כלומר ואין צורך שיקבלו עליהם שבע מצות:

4 משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות פתח ↗

וְאִם לֹא הִשְׁלִימוּ אוֹ שֶׁהִשְׁלִימוּ וְלֹא קִבְּלוּ שֶׁבַע מִצְוֹת. עוֹשִׂין עִמָּהֶם מִלְחָמָה וְהוֹרְגִין כָּל הַזְּכָרִים הַגְּדוֹלִים. וּבוֹזְזִין כָּל מָמוֹנָם וְטַפָּם. וְאֵין הוֹרְגִין אִשָּׁה וְלֹא קָטָן שֶׁנֶּאֱמַר דברים כ, יד "וְהַנָּשִׁים וְהַטָּף" זֶה טַף שֶׁל זְכָרִים. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת שֶׁהוּא עִם שְׁאָר הָאֻמּוֹת. אֲבָל שִׁבְעָה עֲמָמִין וַעֲמָלֵק שֶׁלֹּא הִשְׁלִימוּ אֵין מַנִּיחִין מֵהֶם נְשָׁמָה שֶׁנֶּאֱמַר דברים כ, טו "כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכָל" וְגוֹ' דברים כ, טז "רַק מֵעָרֵי הָעַמִּים" דברים כ, טז "לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה". וְכֵן הוּא אוֹמֵר בַּעֲמָלֵק דברים כה, יט "תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק". וּמִנַּיִן שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּאֵלּוּ שֶׁלֹּא הִשְׁלִימוּ שֶׁנֶּאֱמַר יהושע יא, יט "לֹא הָיְתָה עִיר אֲשֶׁר הִשְׁלִימָה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בִּלְתִּי הַחִוִּי ישְׁבֵי גִבְעוֹן אֶת הַכּל לָקְחוּ בַמִּלְחָמָה" יהושע יא, כ "כִּי מֵאֵת ה' הָיְתָה לְחַזֵּק אֶת לִבָּם לִקְרַאת הַמִּלְחָמָה אֶת יִשְׂרָאֵל לְמַעַן הַחֲרִימָם". מִכְלַל שֶׁשָּׁלְחוּ לָהֶם לְשָׁלוֹם וְלֹא קִבְּלוּ:

5 משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות פתח ↗

שְׁלֹשָׁה כְּתָבִים שָׁלַח יְהוֹשֻׁעַ עַד שֶׁלֹּא נִכְנַס לָאָרֶץ. הָרִאשׁוֹן שָׁלַח לָהֶם מִי שֶׁרוֹצֶה לִבְרֹחַ יִבְרַח. וְחָזַר וְשָׁלַח מִי שֶׁרוֹצֶה לְהַשְׁלִים יַשְׁלִים. וְחָזַר וְשָׁלַח מִי שֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת מִלְחָמָה יַעֲשֶׂה. אִם כֵּן מִפְּנֵי מָה הֶעֱרִימוּ יוֹשְׁבֵי גִּבְעוֹן. לְפִי שֶׁשָּׁלַח לָהֶם בַּכְּלָל וְלֹא קִבְּלוּ. וְלֹא יָדְעוּ מִשְׁפַּט יִשְׂרָאֵל וְדִמּוּ שֶׁשּׁוּב אֵין פּוֹתְחִין לָהֶם לְשָׁלוֹם. וְלָמָּה קָשָׁה הַדָּבָר לַנְּשִׂיאִים וְרָאוּ שֶׁרָאוּי לְהַכּוֹתָם לְפִי חֶרֶב לוּלֵי הַשְּׁבוּעָה. מִפְּנֵי שֶׁכָּרְתוּ לָהֶם בְּרִית וַהֲרֵי הוּא אוֹמֵר דברים ז, ב "לֹא תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית" אֶלָּא הָיָה דִּינָם שֶׁיִּהְיוּ לְמַס עֲבָדִים. וְהוֹאִיל וּבְטָעוּת נִשְׁבְּעוּ לָהֶן בְּדִין הָיָה שֶׁיֵּהָרְגוּ עַל שֶׁהִטְעוּם לוּלֵי חִלּוּל הַשֵּׁם:

1 אין עושין מלחמה עם אדם בעולם וכו'. א"א אין שואלין למלחמת הרשות אלא שיהיו למס:

1 אבל שבעה עממין ועמלק וכו'. א"א זה שבוש אלא שיכול לומר השלימו לקבל המצות:

1 אם כן מפני מה הערימו יושבי גבעון וכו'. א"א כל זה שבוש שלא שלח להם יהושע להשלים אלא עד שלא עברו את הירדן אבל אחר מיכן אין מקבלין אותן:

1 רשימות שיעורים על סנהדרין פתח ↗

והנה כתב הרמב"ם פ"ז מהל' מלכים ה"א וז"ל אחד מלחמת מצוה ואחד מלחמת הרשות ממנין כהן לדבר אל העם בשעת המלחמה ומושחין אותו בשמן המשחה וזהו הנקרא משוח מלחמה עכ"ל. והשיג עליו הראב"ד וז"ל אפשר להיות זה לענין אל ירך לבבכם אבל לענין שאר החוזרים מעורכי המלחמה לא נאמר אלא למלחמת הרשות אבל לא למלחמת מצוה וכו' עכ"ל. ובביאור השגתו נראה דמצינו שיש כמה חילוקים בין מלחמת מצוה למלחמת הרשות: א דאין יוצאין למלחמת הרשות אלא ע"פ רשות ב"ד של ע"א, משא"כ מלחמת מצוה מלך מוציא למלחמה עפ"י עצמו כדמבואר ברמב"ם פ"ה מהל' מלכים ה"ב, ב אין המלך נלחם תחילה מלחמת הרשות אלא נלחם מלחמת מצוה ואח"כ מלחמת הרשות רמב"ם פ"ז מלכים ה"א, ג אין קוראין לשלום במלחמת מצוה לפי שיטת הראב"ד פ"ו מהל' מלכים ה"א, ד אין חוזרין מעורכי המלחמה אלא במלחמת הרשות רמב"ם פ"ז מלכים ה"ד. ולפי"ז י"ל דהקשה הראב"ד דאי קיי"ל שאין חוזרין מעורכי המלחמה במלחמת מצוה, א"כ אמאי חל דין קריאת הפרשה במשוח מלחמה במלחמת מצוה, וצ"ע בשיטת הרמב"ם.

« השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות ג׳:ב׳ השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות ז׳:א׳ »