השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים ד׳:ד׳

מהדורה: תורת-אמת

« השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים ג׳:י״א השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים ד׳:ו׳ »

מקור משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים ד׳:ד׳

4 אֵין אַחַת מֵעָרֵי מִקְלָט נַעֲשֵׂית עִיר הַנִּדַּחַת שֶׁנֶּאֱמַר דברים יז ב "בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ" בְּאַחַת עָרֶיךָ. וְלֹא יְרוּשָׁלַיִם נַעֲשֵׂית עִיר הַנִּדַּחַת לְפִי שֶׁלֹּא נִתְחַלְּקָה לִשְׁבָטִים. וְאֵין עוֹשִׂין עִיר הַנִּדַּחַת בַּסְּפָר כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְיַחֲרִיבוּ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְאֵין בֵּית דִּין אֶחָד עוֹשֶׂה שָׁלֹשׁ עֲיָרוֹת הַנִּדָּחוֹת זוֹ בְּצַד זוֹ. אֲבָל אִם הָיוּ מְרֻחָקוֹת עוֹשֶׂה:

פירוש השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים ד׳:ד׳

4 אין אחת מערי מקלט נעשית עיר הנדחת. א"א לא ידעתי מאין לו זה ולא נאמר בגמרא אלא על ירושלים אבל כל ערי מקלט השבטים נתנו אותם מחלקיהם:

5 ואין בית דין אחד עושה שלש עיירות הנדחות זו בצד זו אבל אם היו מרוחקות עושה. א"א כל זה שבוש לעולם אין עושין שלש עיירות נדחות לא בבית דין אחד ולא בשלש לא במקום אחד ולא מרוחקות אלא יהודה וגליל: