השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין ט׳

מהדורה: תורת-אמת

« השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין ח׳:ט״ו השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין י׳:ז׳ »

מקור: משנה תורה, הלכות ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין ט׳

6 חידושי חתם סופר על חולין פתח ↗

מ"ט דר"ש יליף נתינה נתינה ממתנה. צ"ל דהוה ס"ד דהגז"ש מופנה ולא מידרשא לשום דבר אלא לכך דאלת"ה ק' איך אפשר למילף ממתנות אטו התם טריפות ממועט. הלא לא כתיב אלא תתן לו הראוי לו ולא מה שאינו ראוי לו וממילא אימעט טרפה א"כ בגז נמי תתן לו ולא מה שאינו ראוי לו כגון צמר קשה וכדומה ומנ"ל למעט גז טרפה אע"כ הוה ס"ד דגז"ש מופנה רק לכך וע"כ הקישן הכתיב ועל זה פריך א"כ מ"ט נהג בח"ל אדרבא ה"ל למילף מגז"ש למיפטר ח"ל וממילא אינה מופנה למעט טרפה וע"כ חזר בו ומסיק לא קיבל כלל גז"ש דנתינה אלא גז"ש דצאן. ובזה מיושב מה שק' לי אהרמב"ם דפסק כרבנן דמחייב טרפה וק' אמאי נהי גז"ש דצאן צאן לא גמרינן מ"מ נתינה נתינה נגמור דהא רמב"ם פסק כר' אילעי דאינו נוהג בח"ל. ולהנ"ל ניחא והיא הנותנת הואיל וס"ל נתינה למעט ח"ל ולא אייתר גז"ש שוב אינו יכול למעט כקושיתינו הנ"ל. אמנם ברמב"ם פ"ט מבכורים משמע דטרפה חייב נמי במתנות וכן משמע בראב"ד שם דלא ממעט אלא נוחר ומעקר וכן הוא להדיא בתוס' רפ"ט דחולין דמ"ש רש"י תתן לו אינו פסוק אך ונתן לכהן וכן מייתי ר"ן ר"פ ראשית הגז וצ"ע בתוס' פסחים ל"ג ע"א מבואר דאיסור אכילה שמותר בהנאה נמי מיקרי נתינה רק בתרומה מיותר לו ולא לכלבו אבל הכא לכהן אינו מיותר לכן מייתי ב"י מספרי זובחי הזבח והיינו למ"ד שחיטה שאינה ראוי' לא שמה שחיטה אבל למאי דראה רבי דבריו של ר"מ בכיסוי הדם דשמה שחיטה וה"ה במתנות א"כ לרבנן בין מתנות בין ראשית הגז נוהג בטריפות וש"ס דשמעתין ודנדה נ"א ע"א שקלא וטרי' בעלמא הוא עיין:

1 אחד השוחט לאכילת וכו' עכ"ל. א"א פירוש דילפינן מכסוי הדם דתניא השוחט וצריך לדם חייב לכסות כיצד יעשה נוחרו או עוקרו: