מקור משנה תורה, הלכות טומאת אוכלים ט׳:ד׳
4 טָמֵא שֶׁהָיָה אוֹכֵל עֲנָבִים מֻכְשָׁרִים וְנָפַל מִמֶּנּוּ גַּרְגֵּר יְחִידִי לַגַּת אִם הָיָה שָׁלֵם וְלֹא נִשְׁמַט מִמֶּנּוּ עֵקְצוֹ הַגַּת טָהוֹר. וְאִם נִטַּל עֵקְצוֹ וְהָיוּ עֲנָבִים מוּכָנִים בַּעֲבִיט וְכַיּוֹצֵא בּוֹ לְדָרְכָן שֶׁהֲרֵי רוֹצֶה בַּמַּשְׁקֶה הַיּוֹצֵא מֵהֶן נִטְמָא הַגַּת בְּטִפַּת מַשְׁקֶה שֶׁבְּרֹאשׁ הַגַּרְגֵּר בִּמְקוֹם הָעֹקֶץ. נָפְלוּ מִמֶּנּוּ עֲנָבִים וּדְרָכָן בְּמָקוֹם מוּפְנֶה אִם הָיוּ כְּבֵיצָה מְכֻוָּן הֲרֵי הַמַּשְׁקִין הַיּוֹצְאִין מֵהֶן טְהוֹרִין כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. הָיוּ יֶתֶר מִכְּבֵיצָה הַיּוֹצֵא מֵהֶן טָמֵא שֶׁכֵּיוָן שֶׁיָּצָאת טִפָּה רִאשׁוֹנָה נִטְמֵאת בִּכְבֵיצָה וּמְטַמֵּאת אֶת כָּל הַמַּשְׁקֶה הַיּוֹצֵא אַחֲרֶיהָ:
פירוש השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות טומאת אוכלים ט׳:ד׳
4 ולא נשמט. א"א לשון המשנה נפל ממנו גרגיר יחידי יש לו חותם טהור אין לו חותם טמא חותם האמור במשנה הוא העוקץ שכתב בתוספתא בד"א שנגע הטמא במקום חותם לא נגע הטמא במקום חותם טהור:
5 טהורין כמו שביארנו וכו'. א"א והוא שלא נגע במשקה: