השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות טומאת אוכלים י״ב

מהדורה: תורת-אמת

מקור משנה תורה, הלכות טומאת אוכלים י״ב
1 כָּל דִּבְרֵי הֶכְשֵׁר אֳכָלִין דִּבְרֵי קַבָּלָה הֵן מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזֶּה שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא יא לח "וְכִי יֻתַּן מַיִם עַל זֶרַע" אֶחָד הַמַּיִם וְאֶחָד שְׁאָר שִׁבְעָה מַשְׁקִין. וְהוּא שֶׁיִּנָּתֵן עֲלֵיהֶם בִּרְצוֹן בְּעָלִים וְאַחַר שֶׁנֶּעֶקְרוּ מִן הַקַּרְקַע. שֶׁדָּבָר יָדוּעַ הוּא שֶׁאֵין לְךָ זֶרַע שֶׁלֹּא בָּא עָלָיו מַיִם כְּשֶׁהוּא מְחֻבָּר. לֹא נֶאֱמַר וְכִי יֻתַּן מַיִם אֶלָּא לְאַחַר שֶׁנֶּעֶקְרוּ הָאֳכָלִין וְנִתְלְשׁוּ הַמַּשְׁקִין:
2 כָּל מַשְׁקֶה שֶׁנָּפַל עַל הָאֹכֶל בַּתְּחִלָּה בִּרְצוֹן בְּעָלִים אַף עַל פִּי שֶׁאֵין סוֹפוֹ בְּרָצוֹן אוֹ שֶׁהָיָה סוֹפוֹ בְּרָצוֹן וְאֵין תְּחִלָּתוֹ בְּרָצוֹן הִכְשִׁיר. נָפַל שֶׁלֹּא בִּרְצוֹנוֹ אֵינוֹ מַכְשִׁיר אֲפִלּוּ בָּלַל הוּא פֵּרוֹתָיו מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה אוֹ מִפְּנֵי הַצֹּרֶךְ וְהוּא אֵין רְצוֹנוֹ שֶׁיִּהְיוּ בְּלוּלִין הֲרֵי אֵלּוּ לֹא הֻכְשְׁרוּ. כֵּיצַד. הַטּוֹמֵן פֵּרוֹתָיו בְּמַיִם מִפְּנֵי הַגַּנָּבִים אוֹ הַנּוֹתֵן פֵּרוֹתָיו לְשִׁבּלֶת הַנָּהָר לַהֲבִיאָן עִמּוֹ אֵינָן מֻכְשָׁרִים:
3 מַשְׁקִין שֶׁנִּתְלְשׁוּ מִן הַקַּרְקַע שֶׁלֹּא בְּרָצוֹן אֵינָן מַכְשִׁירִין. לְפִיכָךְ אָדָם אוֹ כֵּלִים אוֹ פֵּרוֹת שֶׁנִּבְלְלוּ בְּמַשְׁקִין שֶׁנִּתְלְשׁוּ שֶׁלֹּא בְּרָצוֹן אַף עַל פִּי שֶׁנָּגְעוּ אֳכָלִין בְּאוֹתָן מַשְׁקִין בְּרָצוֹן לֹא הֻכְשְׁרוּ שֶׁהֲרֵי אוֹתָן הַמַּיִם שֶׁלֹּא לְרָצוֹן נִתְלְשׁוּ וּכְאִלּוּ הֵן עֲדַיִן בַּקַּרְקַע שֶׁאֵינָן מַכְשִׁירִין. הָיוּ הַמַּיִם שֶׁעַל הָאָדָם וְעַל הַכֵּלִים וְעַל הַפֵּרוֹת תְּלוּשִׁין בְּרָצוֹן וְנָגְעוּ בָּהֶן אֳכָלִין בְּרָצוֹן הֻכְשְׁרוּ. כֵּיצַד. הַכּוֹפֶה קְעָרָה עַל הַכֹּתֶל בִּשְׁבִיל שֶׁתּוּדַח הַמַּיִם שֶׁבָּהּ מַכְשִׁירִין. וְאִם הִנִּיחַ בָּהֶן פֵּרוֹת הֻכְשְׁרוּ מִפְּנֵי שֶׁהֵן תְּלוּשִׁין בַּכְּלִי לְדַעַת. כְּפָאָהּ בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִלְקֶה הַכֹּתֶל הַמַּיִם שֶׁבָּהּ אֵינָן כִּתְלוּשִׁין וּלְפִיכָךְ אִם נָתַן בָּהּ אֳכָלִין לֹא הֻכְשְׁרוּ. נִתְכַּוֵּן שֶׁיּוּדַח הַכֹּתֶל אִם הָיָה כֹּתֶל בַּיִת הֲרֵי אֵלּוּ מַכְשִׁירִין שֶׁהַתָּלוּשׁ שֶׁחִבְּרוֹ לְעִנְיַן הֶכְשֵׁר הֲרֵי הוּא כְּתָלוּשׁ וְנִמְצְאוּ מַיִם שֶׁעַל כֹּתֶל בַּיִת זֶה כַּמַּיִם שֶׁבַּכֵּלִים. וְאִם הָיָה כֹּתֶל מְעָרָה שֶׁאֵינוֹ בִּנְיָן אֶלָּא עַצְמָהּ שֶׁל קַרְקַע הַמַּיִם שֶׁעָלֶיהָ אֵינָן כִּתְלוּשִׁין מִן הַקַּרְקַע:
4 הַשּׁוֹחֶה לִשְׁתּוֹת הֲרֵי הַמַּיִם הָעוֹלִים בִּשְׂפָמוֹ וּבְפִיו תְּלוּשִׁין בִּרְצוֹנוֹ. שֶׁדָּבָר יָדוּעַ הוּא שֶׁהַשּׁוֹתֶה יַעֲלֶה הַמַּיִם בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו וְהוֹאִיל וְשָׁתָה בִּרְצוֹנוֹ הֲרֵי אֵלּוּ נִתְלְשׁוּ בְּרָצוֹן. אֲבָל הַמַּיִם הָעוֹלִים בְּחָטְמוֹ וּבִזְקָנוֹ וּבְרֹאשׁוֹ אֵינָן תְּלוּשִׁין בְּרָצוֹן:
5 הַמְמַלֵּא אֶת הֶחָבִית הַמַּיִם הָעוֹלִים אַחֲרֶיהָ וּבַחֶבֶל שֶׁהוּא מְכוֹנֵן עַל צַוָּארָהּ וּבַחֶבֶל שֶׁהוּא לְצָרְכָּהּ הֲרֵי הֵן תְּלוּשִׁין בְּרָצוֹן. וְהַמַּיִם שֶׁבַּחֶבֶל הַיָּתֵר עַל צָרְכָּהּ אֵינָן תְּלוּשִׁין בְּרָצוֹן. נְתָנָהּ תַּחַת הַצִּנּוֹר כָּל הַמַּיִם שֶׁעַל גַּבָּהּ וּבַחֶבֶל אֵינָן תְּלוּשִׁין בְּרָצוֹן לְפִיכָךְ אֵין מַכְשִׁירִין:
6 מִי שֶׁיָּרְדוּ עָלָיו גְּשָׁמִים אֲפִלּוּ הָיָה אַב הַטֻּמְאָה. הַמַּיִם שֶׁעָלָיו אַף עַל פִּי שֶׁיָּרְדוּ מִצַּד הָעֶלְיוֹן לַתַּחְתּוֹן טְהוֹרִין וְהוּא שֶׁיְּנַתְּקֵם מֵעָלָיו בְּכָל כֹּחוֹ. אֲבָל אִם הָיוּ שׁוֹתְתִין וְיוֹרְדִים בִּשְׁעַת פְּרִישָׁתָם מִתְטַמְּאִין. וּבִזְמַן שֶׁהֵן טְהוֹרִין אֵינָן מַכְשִׁירִין שֶׁהֲרֵי אֵינָן תְּלוּשִׁין עָלָיו לִרְצוֹנוֹ. וְאִם נִעֵר הֲרֵי אֵלּוּ לְרָצוֹן. עָמַד תַּחַת הַצִּנּוֹר לְהָקֵר אוֹ לִידוֹחַ הֲרֵי זֶה לְרָצוֹן. וְאִם הָיָה טָמֵא הַמַּיִם שֶׁעָלָיו טְמֵאִין:
7 חָבִית שֶׁהָיְתָה מְלֵאָה פֵּרוֹת וְיָרַד הַדֶּלֶף לְתוֹכָהּ הֲרֵי זֶה יְעָרֶה הַמַּיִם מֵעֲלֵיהֶן וְאֵינָן מַכְשִׁירִין וְאַף עַל פִּי שֶׁרְצוֹנוֹ שֶׁיִּהְיוּ בְּתוֹכָהּ עַד שֶׁיְּעָרֶה הַמַּיִם מֵעֲלֵיהֶן:
8 עֲרֵבָה שֶׁיָּרַד הַדֶּלֶף לְתוֹכָהּ הַמַּיִם הַנִּתָּזִין וְהַצָּפִין מֵעָלֶיהָ אֵינָן תְּלוּשִׁין בְּרָצוֹן. נְטָלָהּ לְשָׁפְכָהּ הַמַּיִם שֶׁבְּתוֹכָהּ אֵינָן בְּרָצוֹן. הִנִּיחָהּ שֶׁיֵּרֵד הַדֶּלֶף לְתוֹכָהּ הַנִּתָּזִין וְהַצָּפִין שֶׁבְּתוֹכָהּ אֵינָן תְּלוּשִׁין בְּרָצוֹן. וְאִם נְטָלָהּ לְשָׁפְכָהּ הֲרֵי אֵלּוּ מַכְשִׁירִין שֶׁכֵּיוָן שֶׁלֹּא שְׁפָכָהּ בִּמְקוֹמָהּ הֲרֵי תְּלָשָׁן בִּרְצוֹנוֹ:
9 הַמַּטְבִּיל אֶת כֵּלָיו וְהַמְכַבֵּס אֶת כְּסוּתוֹ בִּמְעָרָה הַמַּיִם הָעוֹלִין בְּיָדָיו בְּרָצוֹן וּבְרַגְלָיו אֵינָן כִּתְלוּשִׁין בְּרָצוֹן:
10 פֵּרוֹת שֶׁנָּפְלוּ לְתוֹךְ הַמַּיִם וּפָשַׁט יָדָיו וּנְטָלָן לֹא הֻכְשְׁרוּ. וְאִם חִשֵּׁב שֶׁיּוּדְחוּ יָדָיו הֻכְשְׁרוּ בַּמַּיִם שֶׁבְּיָדָיו שֶׁהַמַּיִם שֶׁבְּיָדָיו וְשֶׁעַל הַפֵּרוֹת הֲרֵי הֵן כִּתְלוּשִׁין בְּרָצוֹן:
11 הַנּוֹתֵן פֵּרוֹתָיו לְתוֹךְ הַמַּיִם בִּרְצוֹנוֹ אִם הָיוּ מַיִם שֶׁבַּקַּרְקָעוֹת אֵינָן מֻכְשָׁרִין כָּל זְמַן שֶׁהֵן בַּמַּיִם. הוֹצִיאָן הֻכְשְׁרוּ בַּמַּיִם שֶׁעֲלֵיהֶן אוֹ שֶׁעַל יָדָיו שֶׁהֲרֵי נִתְלְשׁוּ בְּרָצוֹן. כֵּיצַד. צְנוֹן אוֹ לֶפֶת שֶׁהוּא בְּתוֹךְ הַמְּעָרָה נִדָּה מְדִיחַתּוּ שָׁם וְהוּא טָהוֹר. הֶעֱלַתְהוּ כָּל שֶׁהוּא מִן הַמַּיִם נִטְמָא בְּמַגָּעָהּ:
12 קֻפָּה שֶׁהִיא מְלֵאָה תּוּרְמוּסִין וּנְתוּנָה לְתוֹךְ הַמִּקְוֶה מוֹשִׁיט יָדוֹ הַטָּמֵא וְנוֹטֵל תּוּרְמוּסִין מִתּוֹכָהּ וְהֵן טְהוֹרִין מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הֻכְשְׁרוּ שֶׁהֲרֵי מִתּוֹכָהּ נָטַל וְאֵין רְצוֹנוֹ בַּמַּיִם שֶׁעֲלֵיהֶן. הֶעֱלָם מִן הַמַּיִם הַנּוֹגְעִין בַּקֻּפָּה טְמֵאִין שֶׁהֲרֵי הֻכְשְׁרוּ בַּמַּיִם שֶׁבַּקֻּפָּה שֶׁנִּתְלְשׁוּ בִּרְצוֹנוֹ. וּשְׁאָר כָּל הַתּוּרְמוּסִין שֶׁבְּתוֹךְ הַקֻּפָּה טְהוֹרִין:
פירוש השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות טומאת אוכלים י״ב
1 כל משקה שנפל על האוכל. א"א לא תימא שנפל על האוכל בתחילה ברצון אלא שאם רצה בו תחלה לשום דבר תלוש אע"פ שנפל על האוכל שלא לרצון ואין בו רצון לא בתחילה ולא בסוף הרי הוא מכשיר:
2 וכאילו הם עדיין בקרקע. א"א ואילו היו בקרקע ונתלשו משם לרצון וניתזו על האוכלין הלא הם מוכשרין וגם אלו כמו כן מוכשרים ודבר זה מפורש במסכת מכשירין:
3 והוא שינתק אותם מעליו. א"א שיבוש יש כאן וכך היא שנויה בתוספתא ומביא אותה בכריתות אף על פי שסחטן והמים נתלשין מצד העליון לתחתון הרי אלו טהורין שאינם נחשבין אלא לאחר שיצאו מכולן ואמר ר"י בניתזין בכל כחו ונראה הטעם שהם טהורים עד שיצאו מכולן לפי שהם בטלין על גבי גופו ואינם משקה עד שיצאו ממנו במחשבה:
4 ואם ניער הרי אלו לרצון. א"א כמדומה אני שנשתבש בכל המשנה ולא הביא אותה כהוגן מפני בלבולו כי הניעור הזה שיצאו מכולן כמ"ש בתוספתא: