השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות נזקי ממון ו׳

מהדורה: תורת-אמת

מקור משנה תורה, הלכות נזקי ממון ו׳
1 אֵיזֶהוּ מוּעָד כָּל שֶׁהֵעִידוּ בּוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים. אֲבָל אִם נָגַח בְּיוֹם אֶחָד אוֹ נָשַׁךְ אוֹ רָבַץ אוֹ בָּעַט אוֹ נָגַף אֲפִלּוּ מֵאָה פְּעָמִים אֵין זֶה מוּעָד. הֵעִידוּ בּוֹ שְׁלֹשָׁה כִּתֵּי עֵדִים בְּיוֹם אֶחָד הֲרֵי זֶה סָפֵק אִם הוּעַד אוֹ לֹא הוּעַד:
2 אֵין הֶעָדָה אֶלָּא בִּפְנֵי הַבְּעָלִים וּבִפְנֵי בֵּית דִּין שֶׁנֶּאֱמַר שמות כא כט "וְהוּעַד בִּבְעָלָיו". וְאֵין הֶעָדָה אֶלָּא בְּבֵית דִּין:
3 שׁוֹר שֶׁל חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן וּמִי שֶׁהוּא בִּמְדִינַת הַיָּם שֶׁנָּגְחוּ פְּטוּרִין. אֲבָל בֵּית דִּין מַעֲמִידִין לָהֶם אַפּוֹטְרוֹפְּסִין וּמְעִידִין בָּהֶן בִּפְנֵי הָאַפּוֹטְרוֹפְּסִין:
4 הִזִּיקוּ אַחַר שֶׁהוּעֲדוּ בִּפְנֵי אַפּוֹטְרוֹפְּסִין אִם עֲדַיִן הוּא תָּם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֵזֶק מִגּוּפוֹ וְאִם הוּעַד בּוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים וְאַחַר כָּךְ הִזִּיק מְשַׁלֵּם נֵזֶק שָׁלֵם מִן הַיָּפֶה שֶׁבְּנִכְסֵי אַפּוֹטְרוֹפְּסִין. וְלִכְשֶׁיִּגְדְּלוּ הַיְתוֹמִים יַעֲשׂוּ דִּין עִם הָאַפּוֹטְרוֹפְּסִין וִישַׁלְּמוּ לָהֶן:
5 שְׁוָרִים שֶׁמְּשַׂחֲקִין בָּהֶן וּמְלַמְּדִין אוֹתָן לִגַּח זֶה אֶת זֶה אֵינָם מוּעָדִים זֶה לָזֶה. וַאֲפִלּוּ הֵמִיתוּ אֶת הָאָדָם אֵינָן חַיָּבִין מִיתָה שֶׁנֶּאֱמַר שמות כא כח "כִי יִגַּח" לֹא שֶׁיַּגִּיחוּהוּ:
6 שׁוֹר שֶׁהוּעַד וְנִמְכַּר אוֹ נִתַּן בְּמַתָּנָה חָזַר לְתַמּוּתוֹ שֶׁהָרְשׁוּת שֶׁנִּשְׁתַּנֵּית מְשַׁנָּה דִּינוֹ. אֲבָל אִם הִשְׁאִילוֹ אוֹ מְסָרוֹ לְשׁוֹמֵר הֲרֵי הוּא בְּחֶזְקָתוֹ. וְכֵן שׁוֹר שֶׁהוּעַד בִּפְנֵי אַפּוֹטְרוֹפְּסִין וְנִתְפַּקֵּחַ הַחֵרֵשׁ וְנִשְׁתַּפָּה הַשּׁוֹטָה וְהִגְדִּיל הַקָּטָן אַף עַל פִּי שֶׁבָּטְלוּ הָאַפּוֹטְרוֹפְּסִין הֲרֵי הֵן מוּעָדִין בְּחֶזְקָתָן שֶׁהֲרֵי בִּרְשׁוּת בְּעָלִים הֵן:
7 בְּהֵמָה שֶׁהוּעֲדָה וְחָזְרָה בָּהּ מִדָּבָר שֶׁהוּעֲדָה לוֹ חָזְרָה לְתַמּוּתָהּ. כֵּיצַד. שׁוֹר שֶׁהוּעַד לִגַּח וְחָזַר שֶׁלֹּא לִגַּח אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נוֹגֵף הֲרֵי זֶה תָּם לִנְגִיחָה. וּמֵאֵימָתַי הוּא חֲזָרָתוֹ עַד שֶׁיִּהְיוּ הַתִּינוֹקוֹת מְמַשְׁמְשִׁין בּוֹ וְאֵינוֹ נוֹגֵחַ. וְכֵן בִּשְׁאָר הַדְּבָרִים שֶׁהוּעַד לָהֶן עַד שֶׁיְּמַשְׁמְשׁוּ בּוֹ וְלֹא יִהְיֶה עוֹשֶׂה אוֹתָן:
8 שׁוֹר שֶׁהוּא מוּעָד לְמִינוֹ הֲרֵי זֶה אֵינוֹ מוּעָד לְשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ. הוּעַד לְאָדָם אֵינוֹ מוֹעֵד לִבְהֵמָה. הוּעַד לִקְטַנִּים אֵינוֹ מוּעָד לִגְדוֹלִים. לְפִיכָךְ אִם הִזִּיק אֶת מִין שֶׁהוּא מוּעָד לוֹ מְשַׁלֵּם נֵזֶק שָׁלֵם וְאִם הִזִּיק לִשְׁאָר הַמִּינִין מְשַׁלֵּם חֲצִי נֵזֶק. הָיָה מוּעָד לְשַׁבָּתוֹת אֵינוֹ מוּעָד לִימוֹת הַחל וְאִם הִזִּיק בְּשַׁבָּתוֹת מְשַׁלֵּם נֵזֶק שָׁלֵם וּבִימוֹת הַחל מְשַׁלֵּם חֲצִי נֵזֶק. וּמֵאֵימָתַי הִיא חֲזָרָתוֹ מִשֶּׁיְּמַשְׁמְשׁוּ הַתִּינוֹקוֹת בּוֹ בַּיּוֹם שֶׁהוּא מוּעָד לוֹ וְלֹא יִהְיֶה מַזִּיק נֵזֶק שֶׁהוּעַד לוֹ:
9 נָגַח שׁוֹר הַיּוֹם וַחֲמוֹר לְמָחָר וְגָמָל בְּיוֹם שְׁלִישִׁי נַעֲשָׂה מוּעָד לַכּל. רָאָה שׁוֹר הַיּוֹם וּנְגָחוֹ. וּלְמָחָר רָאָה שׁוֹר וְלֹא נְגָחוֹ. וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי רָאָה שׁוֹר וּנְגָחוֹ. וּבָרְבִיעִי רָאָה שׁוֹר וְלֹא נְגָחוֹ. וּבַחֲמִישִׁי רָאָה שׁוֹר וּנְגָחוֹ. וּבַשִּׁשִּׁי רָאָה שׁוֹר וְלֹא נְגָחוֹ. נַעֲשָׂה מוּעָד לְסֵרוּגִין לִשְׁוָרִים. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:
10 רָאָה שׁוֹר הַיּוֹם וּנְגָחוֹ. וּלְמָחָר רָאָה חֲמוֹר וְלֹא נְגָחוֹ. וּבַשְּׁלִישִׁי רָאָה סוּס וּנְגָחוֹ. וּבָרְבִיעִי רָאָה גָּמָל וְלֹא נְגָחוֹ. וּבַחֲמִישִׁי רָאָה פֶּרֶד וּנְגָחוֹ. וּבַשִּׁשִּׁי רָאָה עָרוֹד וְלֹא נְגָחוֹ. נַעֲשָׂה מוּעָד לְסֵרוּגִין לַכּל וְאִם נָגַח בַּיּוֹם שֶׁהוּא מוּעָד לוֹ אֶחָד מִשְּׁלֹשֶׁת הַמִּינִין שֶׁנָּגַח בְּסֵרוּגִין הֲרֵי זֶה מוּעָד:
11 נָגַח בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ זֶה. וּבְשִׁשָּׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שֵׁנִי. וּבְשִׁבְעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁלִישִׁי. אֵינוֹ מוּעָד עַד שֶׁיְּשַׁלֵּשׁ בַּדִּלּוּג. שָׁמַע קוֹל שׁוֹפָר וְנָגַח קוֹל שׁוֹפָר וְנָגַח קוֹל שׁוֹפָר וְנָגַח נַעֲשָׂה מוּעָד לְשׁוֹפָרוֹת. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:
12 נָגַח שְׁלֹשָׁה שְׁוָרִים בִּשְׁלֹשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה וּבָרְבִיעִי נָגַח חֲמוֹר וּבַחֲמִישִׁי נָגַח גָּמָל אוֹ שֶׁנָּגַח חֲמוֹר וְגָמָל בַּתְּחִלָּה בִּשְׁנֵי יָמִים זֶה אַחַר זֶה וְאַחַר כָּךְ נָגַח שְׁלֹשָׁה שְׁוָרִים זֶה אַחַר זֶה הֲרֵי זֶה סָפֵק אִם הוּא מוּעָד לִשְׁוָרִים בִּלְבַד אוֹ לִשְׁלֹשֶׁת הַמִּינִין הוּא מוּעָד. וְכֵן אִם נָגַח בְּשָׁלֹשׁ שַׁבָּתוֹת זוֹ אַחַר זוֹ וּבְאֶחָד בְּשַׁבָּת וּבְשֵׁנִי בְּשַׁבָּת אוֹ שֶׁנָּגַח בַּחֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת וּבְעֶרֶב שַׁבָּת וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת וּבִשְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת הַבָּאוֹת אַחֲרֶיהָ הֲרֵי זֶה סָפֵק אִם הוּא מוּעָד לְשַׁבָּתוֹת בִּלְבַד אוֹ לִשְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים שֶׁשְּׁנַיִם מֵהֶן חל:
13 וְכָל אֵלּוּ הַסְּפֵקוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן אֵין מְחַיְּבִין בָּהֶן אֶת הַמַּזִּיק אֶלָּא חֲצִי נֵזֶק. וְאִם תָּפַשׂ הַנִּזָּק נֵזֶק שָׁלֵם אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ:
פירוש השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות נזקי ממון ו׳
1 ספק אם הועד וכו'. א"א שנגח ג' פעמים בג' ימים עכ"ל:
2 אפוטרופוסין וכו'. א"א אני מפרש לסתם מתני' דאין מעמידין אפוטרופוס לתם לגבות מגופו עכ"ל:
3 כי יגח וכו'. א"א ולמה לא וליהוי כשור שהוא מועד לשופרות ועוד שכבר פסק למעלה משסה כלבו של חבירו בחבירו חייב בעל הכלב עכ"ל:
4 ראה שור היום וכו'. כתב הראב"ד על כל בבא ובבא מהם. על בבא ראשון עד שיגח בסירוגין הרי זה מועד כתב ובלבד שלא יגח מין אחד שתי פעמים זו אחר זו. ועל בבא שניה נגח שלשה שוורים וכו' עד או לג' מינים הוא מועד כתב אי נמי לכל המינין. ועל בבא שלישית וכן אם נגח בג' שבתות וכו' עד הימים כתב א"נ לכל הימים: