הרחב דבר על ויקרא ט״ו

מהדורה: ספר תורת אלוהים, וילנא 1879

« הרחב דבר על ויקרא י״ג הרחב דבר על ויקרא ט״ז »

11 העמק דבר פתח ↗

וכל אשר יגע בו הזב וידיו לא שטף במים. מקרא זה קשה משמעותו לפי הפשט. שהרי מגע הזב ממש כבר כתיב והנוגע בבשר הזב. ומה לי שיגע הזב בטהור או הטהור בזב וכפרש״י נדה דמ״ג א׳. ומש״ה אי׳ שם דמיירי בהיסט הזב שהזב מסיט את הטהור ומטמא מה שלא מצינו בכה״ת כולה טומאה כי״ב. והאי מגע הוא היסט. אבל עדיין אינו מובן לפי״ז וידיו לא שטף במים. ונראה דמשמעות אשר יגע בו אפילו בבגדי האדם בשעה שהוא לבוש כמש״כ לעיל. מש״ה התנה הפסוק וידיו לא שטף במים שהזב לא שטף ידיו וסתמן עסקניות הן ומלוכלכות בטיפת זיבה וביחוד זב שמצות בדיקתו תדירה כמו נשים כדאי׳ ר״פ כל היד. וא״כ הרי נפל טיפת זיבה על בגדי הטהור והוא נושאם מש״ה הוא מטמא בגדים . זהו משמעות מקרא מכ״מ יש להבין ממקרא זה היסט הזב ג״כ. ואי כמש״כ אין מדויק לשון וכל אשר וגו׳ דמשמע אפילו כלי כמו בפ׳ חקת וכל אשר יגע בו הטמא יטמא וזה א״א אלא בהיסט הזב. אבל המשך וידיו לא שטף במים. וכבס בגדיו. א״א לפרש אלא כמש״כ. ושתים זו שמענו ממשמעות אותו מקרא וכיב״ז יש הרבה מקראות כמש״כ בפרשת משפטים ובכ״מ:

11 למד ר״א בן ערך נט״י לחולין. דמדכתיב וידיו לא שטף במים משמע שראוי הי׳ לשטוף. ולמה הי׳ כן אלא ודאי לאכילה הי׳ ראוי לשטוף. ולא משום אכילת חולין בטהרה שהרי זב הוא ומאכלו טמא אלא ללחם יש לשטוף ידים אפי׳ הוא טמא. הרי דיש לעשות כן. אלא שלא נצטוינו בפירוש במ״ע:

« הרחב דבר על ויקרא י״ג הרחב דבר על ויקרא ט״ז »