1אין מועלין בו וכו'. שם במעילה י"א א' ב'.2לפני כפרה וכו'. שם במעילה וביומא נ"ט ב' זבחים מ"ו א' חולין קי"ז א'.3מועלין בו וכו'. פסחים כ"ב א' יומא נ"ח ב' ע"ז מ"ד א' מעילה י"א א' וכתב הראב"ד דאותה מעילה אינה אלא מדרבנן וכ"ה דעת רש"י בכל המקומות הנ"ל יעו"ש וכ"ה דעת התוס' בפסחים שם ד"ה מועלין וכו' וביומא נ"ט ב' ד"ה הוא וכו' ובזבחים שם ד"ה הוא וכו' ובמעילה שם ד"ה יצא וכו' ובד"ה מ"ט וכו' ושם ב' ב' בד"ה ומי איכא וכו' ובתמורה ל"ב ב' ד"ה ואי וכו' ובחולין שם ד"ה הוא וכו' יעו"ש היטב ושם ביומא ובזבחים הביאו דעת ר"ח וכן במנחות נ"ב א' ד"ה גזרו וכו' דמשיצא לנחל קדרון מועלין בו מן התורה דחכמים אקדשו לה יעו"ש והראב"ד כתב וכן איתא ביומא ר"ל דאינה אלא מדרבנן ומרן הראה מקומו ולא ידעתי איה המקום שיהיה מפורש כן ואי משום דקאמר התם ע"כ לא פליגי רק מדרבנן אבל מדאורייתא לא יעו"ש דילמא מיירי קודם שיצא לנחל קדרון אבל לאחר שיצא לנחל קדרון אה"נ דמועלין בו מדאורייתא ואי משום דר"ש בעצמו קאמר התם במעילה במשנה דדם בתחלה אין מועלין בו ועיי"ש בתוס' ד"ה מ"ט וכו' י"ל דר"ח גורס התם כגי' הס"א הנדפס על הגליון במעילה שם דגרס במשנה ר' ישמעאל יעו"ש ואדרבה לכאורה נראה דפליגי דוקא בתחלה קודם שיצא לנחל קדרון דאי פליגי אח"כ א"כ יש לפסוק דהלכה כחכמים דאין מועלין ודוחק לומר שהמשניות דאיסתימו ס"ל כר"מ ור"ש ולא כחכמים דאילו לחכמים אף לאחר שיצאו לנחל קדרון אין מועלין בהן אף מדרבנן אף שלא הגעתי לפלגות גדולים חקקי לב להכריע בין ההרים הרמים האלה מ"מ לא אבוש מלומר כי לא זכיתי להבין דברי הראב"ד שהראה מקום למס' יומא וע"ע מעילה י"א ב' תוס' ד"ה תורין וכו' וע"ע בתוס' רבינו יונה רפ"ה דברכות יעו"ש היטב. ודע כי רבינו בפי' המשניות למעילה כתב וז"ל כבר הקדמנו בשמיני מחולין שהדם אין מועלין בו שנאמר ואני נתתי לכם על המזבח לכפר ואמרו חכמים לכפרה נתתיו ולא למעילה ואמרו כי הדם הוא בנפש יכפר לפני כפרה כלאחר כפרה מה לאחר כפרה אין בו מעילה לפי העיקר שהקדמנו שדבר שנעשית מצותו אין מועלין בו אף לפני כפרה אין בו מעילה הנה התבאר לך שאין הלכה כר"ש שאמר יש בו מעילה לאחר כפרה עכ"ל מבואר מדבריו שהם פליגי בדאורייתא וס"ל לר"ש דיש בו מעילה מדאורייתא אחר שירד לנחל קדרון ואין הלכה כוותיה וא"כ איך פסק כאן דיש בו מעילה לאחר שיצא לנחל קדרון ואין לומר דכאן מיירי מדרבנן מהיכן יצא לו כן לחלק דמדרבנן יש בו מעילה כיון דבמשנה לא הוזכר רק מה"ת ובזה לית הלכתא כמותו וצ"ל שחזר בו אח"כ בזה כאן ומפרש דפליגי לאחר שיצא לנחל קדרון והלכה כר"ש ופליגי בדרבנן כמבואר ביומא אי דפליגי בדרבנן וקודם שיצא לנחל קדרון והלכה כרבנן אבל ביצא לנחל קדרון גם חכמים מודו דמועל מדרבנן וסתם משנה כרבנן אבל זה אינו נראה דהא רבינו גורס במשנה ר"ש כמבואר בפירושו וא"כ ר"ש ס"ל דבתחלה אין מועלין בו כלל ועל כרחך פליגי לאחר שיצא לנחל קדרון לכן הראשון נראה יותר או י"ל דס"ל דפליגי בדאורייתא וכמשמעות הלשון דמעילה דמ"ט דמ"ד וכו' ומשנה דיומא סתמה כרבנן דמה"ת אין מועלין רק מדרבנן והראיה מדנמכרין לגננין וכמש"כ התוס' ראיה זו אבל יקשה לי איך אפ"ל דר"ש ס"ל דלאחר שיצא לנחל קדרון מועל מה"ת והא משמע מלשון הש"ס דלאחר כפרה ודאי דלית בה מעילה ולא איצטריך קרא רק קודם כפרה ואי נגרוס במעילה מ"ט דמ"ד אין בו מעילה וכו' משמע דלר"ש יש בו מעילה מדאורייתא לאחר כפרה וכשיטת רבינו בפי' המשניות במעילה א"כ הו"ל לומר איפכא לאחר כפרה כלפני כפרה דוק והבן ויש לי קצת אריכת דברים בזה וקצרתי. ודע דסברת הר"ח שפוסק דלאחר שיוצא לנחל קדרון הוי מעילה מה"ת מטעם דרבנן אקדישו לה עיין בירושלמי יומא פ"ה ה"ה יעו"ש היטב.4ומועלין בו וכו'. ברכות ל"א א' מעילה י"ב ב' ועיי"ש בתוס' ד"ה המקיז וכו' דמה"ת מועלין בו ועיין בתוס' יומא נ"ט ב' ד"ה הוא ובזבחים מ"ו א' ד"ה הוא וכו' יעו"ש היטב ובתוס' ברכות ד"ה המקיז וכו' כתב וז"ל וי"ל דהתם היינו לאחר זריקת דמים וכבר נתכפרו בעלים משא"כ הכא עכ"ל ומשמע מלשונם לכאורה דקודם כפרה שפיר מועלין בו ולכאורה הוא תמוה דכבר נתבאר לעיל דקודם כפרה ג"כ אין מועלין בו ושוב ראיתי שהצל"ח הרגיש בזה וכתב דמ"מ איסורא מדאורייתא יש בו יעו"ש ודומיא דכתב המל"מ לעיל הלכה א' היטב וכבר כתב מזה בחי' לברכות יעו"ש מש"כ בזה.5ואינה יכולה וכו'. שם במעילה בש"ס.
