הר המוריה על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח ו׳:ה׳

מהדורה: מהדורת פרידברג

מקור משנה תורה, הלכות איסורי המזבח ו׳:ה׳
5 בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּשֶׁנִּפְסְלוּ אוֹ שֶׁנִּטְמְאוּ אַחַר שֶׁנִּתְקַדְּשׁוּ בִּכְלִי שָׁרֵת. אֲבָל קֹדֶם שֶׁיִּתְקַדְּשׁוּ בִּכְלִי אִם נִטְמְאוּ אוֹ נִפְסְלוּ פּוֹדִין אוֹתָן. אֲבָל טְהוֹרִין אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא קָדְשׁוּ בִּכְלִי אֵין פּוֹדִין אוֹתָן חוּץ מִמִּנְחַת חוֹטֵא שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ ויקרא ה-י "מֵחַטָּאתוֹ" ויקרא ה-יג "עַל חַטָּאתוֹ" לוֹמַר שֶׁמֵּבִיא חַטָּאתוֹ מִדְּמֵי חַטָּאתוֹ. לְפִיכָךְ קֹדֶם שֶׁתִּתְקַדֵּשׁ בִּכְלִי שָׁרֵת הֲרֵי הִיא כִּקְדֻשַּׁת דָּמִים וּפוֹדִין אוֹתָהּ אַף עַל פִּי שֶׁהִיא טְהוֹרָה. וְכָל הַנְּסָכִים שֶׁנִּטְמְאוּ עוֹשֶׂה לָהֶם מַעֲרָכָה בִּפְנֵי עַצְמָן וְשׂוֹרְפָן בַּמִּזְבֵּחַ:
פירוש הר המוריה על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח ו׳:ה׳
5 אבל קודם וכו'. קאי על כל הני דברים דלעיל הסולת והשמן והיין והלבונה והעצים עיי"ש ק"א א' דמיירי בעצים ששיפן לגיזרים ולבונה שנתקדשה בכלי שרת והא דחילקה המשנה לתרתי בבי וכתב החילוק דבין נתקדשו בכלי או לא דווקא במנחות ונסכים ולא בכולהו אינך דמשמע דשאר דברים אף דלא נתקדשו בכלי אין להם פדיון וכמו שהקשה הלח"מ. כבר מצאתי תירוץ נכון בתוס' יו"ט שם ד"ה והעצים וכו' שלכן חלקן המשנה משום דהמנחות והנסכים מקבלין טומאה קודם שנתקדשו בכלי שרת משא"כ הנך דלא מקבלי טומאה כל זמן שלא נתקדשו בכלי וכיון דבמשנה נאמר שנטמאו ע"כ מיירי שנתקדשו בכלי משא"כ רבינו דכולל ג"כ פסול אחרינא בהדי טומאה לכן כתב החלוקה הזאת על כלם יעו"ש היטיב ונכון הוא. ועיין היטיב בתוס' מנחות שם ד"ה אע"ג וכו' יעו"ש היטיב שכתבו די"ל דקודם שנתקדשו בכלי שרת מקבלין טומאה מדרבנן ואח"כ מקבלים טומאה מדאורייתא יעו"ש היטיב וי"ל דרש"י לשיטתו אזיל דס"ל דעצים ולבונה אין מקבלים טומאה מדאורייתא כלל עיין תוס' זבחים ל"ד א' ד"ה ואפילו וכו' יעו"ש היטיב. והנה עיינתי בסוגיא וראיתי שכל הסוגיא מיירי בלא נתקדשו בכלי וה"ק התם הש"ס דהני עצים ולבונה וכלי שרת אע"ג דנטמאו כטהורים הן דע"כ לא מקבלי טומאה רק כששיפן לגיזרים ולבונה שנתקדשה בכלי אבל בלא"ה לא מקבלי טומאה ולכן במשנה דמיירי שלא נתקדשו בכלי שרת אה"נ דטומאתן לא חשיבא ודינן כטהורין יעו"ש היטיב ברש"י ותוס' ותראה ברור שכן הוא ולפ"ז לכאורה דלא כדברי התוס' יו"ט דכתב דמיירי בנתקדשו בכלי שרת ואדרבה איפכא הוא. אבל באמת היטיב אשר דיבר דממנ"פ אין נפדים דלאחר שנתקדשו בכלי הו"ל קדושת הגוף וקודם שנתקדשו הוו טהורים ממש וטהורים אינם נפדים אפילו בלא נתקדשו ולכן בכל ענין אינם נפדים בין קודם שנתקדשו בין לאח"כ. ופשוט וע"ע תוס' מנחות כ"א ד"ה יצאו וכו' שם ע"א יעו"ש היטיב דמשמע קצת דמיירי שם בתר דשפינהו לגיזרי ועיי"ש היטיב ויש לעיין בזה.
6 אבל טהורין וכו'. שם בגמרא דעת רב כהנא ור' אושעיא בלישנא קמא וכר"א דאסיק הכי יעו"ש היטיב ועוד דלישנא דמתניתין הכי משמע.
7 חוץ ממנחת וכו'. שם ועיין כריתות כ"ז ב' ובתו"כ ויקרא פי"ז פרשה י' יעו"ש ועיין לקמן פ"ט בהל' שגגות הי"ב יעו"ש.
8 וכל הנסכים וכו'. עיין זבחים צ"ב א' ועיין תוספתא ספ"ד דתמורה יעו"ש והנה רש"י פי' התם דשורפן על הרצפה יעו"ש והובא בלח"מ ועיין מש"כ בזה ודבריו אינם מוכרחים די"ל דכוונת הש"ס להוציא את הבית הדשן וק"ל.