הר המוריה על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח ו׳:ב׳

מהדורה: מהדורת פרידברג

מקור משנה תורה, הלכות איסורי המזבח ו׳:ב׳
2 וְכֵן עֲצֵי הַמַּעֲרָכָה לֹא יִהְיוּ אֶלָּא נִבְחָרִים וְלֹא יִהְיֶה בָּהֶם תּוֹלַעַת. וְכָל עֵץ שֶׁהִתְלִיעַ כְּשֶׁהוּא לַח פָּסוּל לַמִּזְבֵּחַ. הִתְלִיעַ יָבֵשׁ גּוֹרֵר אֶת הַמָּקוֹם שֶׁהִתְלִיעַ. וַעֲצֵי סְתִירָה פְּסוּלִין לְעוֹלָם לֹא יָבִיאוּ אֶלָּא חֲדָשִׁים:
פירוש הר המוריה על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח ו׳:ב׳
2 לא יהיה וכו'. עיין לעיל פ"ו מהל' ביאת מקדש הי"ב במדות פ"ב מ"ה מנחות פ"ה ב' ק"א א' ועיין תענית ל"א א' ברש"י ותוס' ובירושלמי שם ה"ז וב"ב קכ"א ב' ועיין ברשב"ם יעו"ש היטיב ועיין במדרש רבה איכה.
3 גורר את וכו'. שם פ"ה ב'.
4 ועצי סתירה וכו'. עיין פ"א מהל' בית הבחירה ה"כ יעו"ש היטיב ואע"ג דבמנחות כ"ב א' איתא זה לר"א בן שמוע דאיהו נפקא ליה מעל העצים אשר על האש אשר על המזבח לומר לך מה מזבח שלא נשתמש בה הדיוט אף עצים ואש שלא נשתמש בהן הדיוט אולם לר"א בן שמעון דס"ל מה מזבח של ציבור אף עצים ואש של ציבור ומשמע דלא ס"ל כר"א בן שמוע ולעיל פ"ה הי"ג פסק רבינו דיהא משל ציבור א"כ משמע דלית הלכה כר"א בן שמוע מ"מ פסק רבינו כמותו משום דבזבחים קט"ז ב' מבואר דהלכה כמותו ושם בסי' א' נתבאר מזה. והא דעצים משל ציבור פשיטא דהלכה כן ועיין במנחות כ"ב א' תוס' ד"ה ועצים וכו' יעו"ש היטיב והבן והנה כו"ע מודים דשל ציבור ולא פליגי רק אי בעי חדתי עיין בתו"כ ויקרא פ"ו פרשה ד' ובק"א שם ועיין בלח"מ. ומש"כ הלח"מ דלהכי פסק כר"א בן שמוע משום דהתוספתא מסייע ליה לא צריך לזה דהכי מבואר בזבחים שם דעבדי עובדא כוותיה וק"ל.