הר המוריה על משנה תורה, הלכות בית הבחירה ה׳:י״ז

17 בעזרת ישראל וכו'. יומא י"ט א' ומדות פ"ה מ"ג וכן הוא בספר שבט יהודה ויש בזה חילופי גירסאות ורבינו תפס כגי' הש"ס ביומא שם.

18 נותנין מלח וכו'. עי' תוס' מנחות כ"א ב' ד"ה בלשכת המלח וכו' שהעלו דשם לא היו מולחין כלום כי אם משם היו לוקחין למלוח קרבנות ועורות אבל לא היו מולחין כלום שמה ועי' לקמן פ"ה מהל' איסורי מזבח הי"ג יעו"ש היטיב ובלח"מ שם וע"ע בתוספתא דמנחות פ"ו יעו"ש ואי"ה לקמן שם יבואר מזה.

19 לשכת הפרוה. עי' יומא ל"ה א' ברש"י שפי' דהיה מכשף אחד ושמו פרוה והוא בנאה יעו"ש וכן פירש הרע"ב והר"ש כאן במדות אבל רבינו כתב בפי' המשנה כאן כמו שפי' התוס' ביומא בשם הערוך יעו"ש וע"ע בר"ש כאן מש"כ בבאור מלת פרוה שעל שם עורות הפרים נקראת כן יעו"ש.

20 קרבי הקדשים וכו'. עי' תוס' יומא י"ט א' ד"ה ששם מדיחין וכו' שהקשו והא על שולחנות של שיש היו מדיחין ותירצו דהקרבים שיש בהן הרבה פרש היו מדיחין בלשכת המדיחין יעו"ש וכ"כ המפרש בפ"ד דתמיד ושם חילק בין כרס לשאר קרביים ודלא כתוס' שם שכתבו לחלק בין בשר שמדיחין על השולחנות ובין קרביים שמדיחין אותן בלשכת המדיחין יעו"ש דבשקלים פ"ו ובתמיד ל"א ב' מבואר דבשלחנות שבמטבחיים מדיחין עליהם הקרביים יעו"ש היטיב ועי' לקמן פ"ו מהל' מעשה הקרבנות כתב רבינו וז"ל הכרס מדיחין אותו בבית המדיחין כל צרכה הקרביים אין פוחתין מג' פעמים ומדיחין אותן על שלחנות של שיש שבין העמודים עכ"ל והיינו כהמפרש וא"כ לכאורה זה שכתב לעיל הי"ד וז"ל ובו שולחנות של שיש שמניחין עליהם הנתחים ומדיחין את הבשר לבשלו עכ"ל ולכאורה הוא כתוס' דיומא וצ"ל דלאו דווקא הוא ושוב ראיתי כן להתוס' יו"ט מ"ג פ"ה דמדות ואולם מש"כ שם בשם המפרש לפרק ד' דתמיד דהקרביים היו מדיחין פעם אחת בצינעא בלשכת המדיחין וג' פעמים בשלחנות של שיש יעו"ש היטיב לא מצאתי כן במפרש רק בפסקי תוס' דמדות סי' כ"ג וכ"כ הגר"א שם יעו"ש.

21 וחצייה היה וכו'. כ"ה ביומא כ"ה א'.

22 בגולה. ר"ל בגלגל וע"ש כן נקראת בור הגולה ודלא כרש"י שפי' ביומא שעל שם שבני הגולה כרוהו להבור הזה לכן נקראת בשם זה יעו"ש וע"ע בעירובין ק"ד א'.

23 והיא הנקראת לשכת וכו'. וכ"כ ג"כ הר"ש והוא על פי מסקנת הש"ס ביומא י"ט א' ואל זה כיוון רבינו בפי' המשניות במדות שם יעו"ש ועי' ירושלמי דיומא פ"ק ה"ה וז"ל ע"ג שער המים היתה וסמוך ללשכתו היתה עכ"ל וכתב הקרבן העדה וז"ל ע"ג שער המים היתה לשכת בית אבטינס וסמוך ללשכתו דהיינו לשכת פרהדרין היא היתה סמוכה ללשכת בית אבטינס עכ"ל ופי' תמוה במש"כ דלשכת בית אבטינס היתה ע"ג שער המים וכי ע"ג שער המים היה שום לישכה והלא אצלה היתה הלישכה. וביותר תמוה מש"כ כי היא היתה סמוכה ללשכת פרהדרין והא חד הוה בצפון וחד הוה בדרום וא"כ איך סמוכה ללשכת פרהדרין לכן נ"ל ברור כי כוונתו להביא הברייתא דהיה לו לשכה בדרום אצל שער המים והביא זה אמשנה דלשכת בית אבטינס להורות כי היא היתה בדרום וממילא מבואר דלשכת פרהדרין הוי בצפון והא דקאמר ע"ג שער המים היתה היינו ר"ל טבילה קמייתא של יוה"כ היתה ע"ג שער המים וע"ז סמך רבינו כאן דכתב דפרהדרין היתה בצפון ובזה מיושב בפשיטות מה שתמה הלח"מ בפ"א מהל' עבודת יוה"כ ה"ז יעו"ש אמנם גם תירוץ הלח"מ הוא נכון יעו"ש. וע"ע יומא י"א א' דמשמע קצת דלשכת פרהדרין היה במזרח אצל שער ניקנור אמנם רבינו בפ"ו מהל' ס"ת ומזוזה ה"ו היה לו גירסא אחרת בזה יעו"ש היטיב.

24 והוא לשכת וכו'. במ"ד פ"ק דמדות לא נזכרו איזה בימין ואיזה בשמאל רק רבינו כתב זה מסברא על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון.