הר המוריה על משנה תורה, הלכות עבודת יום הכפורים ג׳:ה׳

5 דמן להיכל וכו'. יומא נ"ג ב' ועיין בתו"כ שם ספ"ג ובפרשה ג' יעו"ש היטב.

6 מ"ג הזייות וכו'. זבחים מ"ב א' ב' מנחות ט"ז א' ב' תוספתא דזבחים פ"ד ועיין ירושלמי יומא פ"ה ה"ו.

7 בין בדי וכו'. עיי"ש נ"ב ב' ונ"ג ב'.

8 לכפורת בטפח. שם נ"ה א' כשהוא מזה לא היה מזה על הכפורת אלא כנגד עובייה של כפורת ועובייה היה טפח כדאיתא בשבת צ"ב א' עירובין ד' ב' סוכה ה' א' סנהדרין ז' א' נדה כ"ו ב' יעו"ש וזה שכתב קרוב לכפורת בטפח ר"ל קרוב לשטח העליון של הכפורת בטפח ומאי דאיתא בירושלמי יכול על גגה יכול על מצחה יעו"ש פ"ה ה"ד היינו שלא יגע לא ע"ג ולא על מצחה אמנם היה מניף ידו מול מצחה שהוא עובי טפח. ועיין במל"מ שכתב וז"ל לא ביאר רבינו ז"ל אם לא נגע הדם בבדי הארון או הכפורת אם עלתה לו הזייה או לא ומדברי התוס' בפ"ק דזבחים ט"ו א' ד"ה אלא וכו' מוכח דלא בעינן שיגע בכפורת ובבין הבדים וכו' יעו"ש היטב והנה מש"כ אם לא נגע בכפורת לכאורה הוא ט"ס דבכפורת מפורש בש"ס דא"צ ליגע דהיה מזה על הארץ למטה ולא נגע בכפורת אלא צ"ל בפרוכת וקאי על הזאות דהיכל שהיה עושה על הפרוכת אבל גם בזה מבואר שם נ"ז א' דא"צ ליגע ועיין ירושלמי שם ה"ד שם ושם בשיירי קרבן וכבר כתבתי למעלה מזה בפ"ה מהל' מעשה הקרבנות הי"ב יעו"ש היטב ועיין תוספתא פ"ב דיומא.

9 אחת למעלה וכו'. נ"ג ב' נ"ד א' ובתו"כ שם פ"ג ופרשה ג' יעו"ש.

10 ישכח וימנה וכו'. עי' לח"מ מש"כ בזה.

11 אינו מתכוין וכו'. שם ט"ו א' נ"ג ב' זבחים ל"ח א' ועיין ירושלמי שם פ"ה ה"ד וז"ל מהו כמצליף ר' שמואל בר חנניא בשם ר' אליעזר כמטוורד עכ"ל ועיי"ש בקרבן העדה ועי' תוס' זבחים שם ד"ה כמצליף וכו' שכתבו וז"ל ירושלמי מצליף כמטברר פי' בערוך שמטה ידו עד טיבורו עכ"ל וכ"ה בערוך ערך מצליף יעו"ש. וראיתי שם בשיירי קרבן שכתב וז"ל בד"ה מה כפורת כתבו תוס' בפרקין נ"ה א' בד"ה ומנ"ל דאחת דפר לא נגע וכו' וי"ל גילוי מילתא בעלמא היא וכו' ע"כ וקשיא לי הא בפר כתיב על פני הכפרת קדמה ופני משמע על פניו ולא עליו בשלמא גבי שעיר כתיב על הכפרת ולא כתיב פני איצטריך הקישא משא"כ בפר וצ"ע עכ"ל ואני שמעתי ולא אבין דהא התם בש"ס אדרבה לא יאמר למעלה בפר דל"צ דגמר ממעלה דשעיר למה נאמר לאקושי לפני לעל מה על על ממש אף לפני על ממש וכו' יעו"ש היטב אלמא דעל פני נמי היינו על ממש ועיין רש"י שם ואולי לפי דיש שם הכרח דכיון דאקיש לפני לעל ואם לא דעל ממש לענין מאי אקיש לפני לעל ודחוק ועיי"ש ברש"י ד"ה למה נאמר וכו' דהא לפני על הארץ משמע אע"ג דלא ממש נוגע בכפורת אלא לענין שיהא מצדד ידו למטה עכ"ל וצ"ע דהא כשהוא מזה למטה מצדד ידו למעלה ועוד קשה לישנא דאע"ג וכו' דמשמע דכ"ש דעדיף אם נוגע בכפורת והא לפני כתיב דמשמע דווקא לפני הכפורת ולא עליו לכן נראה ברור דט"ס הוא וכצ"ל דהא לפני על הארץ משמע אף על נמי דלא ממש נוגע בכפורת אלא לענין שיהא מצדד ידו למטה וברור הוא ועיין בש"ס דפוס ווילנא שנתקן זה ויש לעיין בזה.

12 שני הדמים וכו'. שם נ"ג ב' ועיי"ש נ"ז ב' נ"ח א' ועיין מנחות כ"ב א' שם מבואר דכו"ע ס"ל דמערבין יעו"ש ועיין יומא נ"ז ב' תוס' ד"ה תניא וכו' ושם נ"ח א' ד"ה ר"י וכו' וע"ע תו"כ אחרי פ"ד יעו"ש וסתם סיפרא ר' יהודה יעו"ש דמערבין לקרנות ולכן אע"ג דבתמורה ה' ב' ס"ל לרבא דאין מערבין לקרנות לא פסק כוותיה וכ"ה סתם מתניתין דיומא דמערבין ועיין לעיל פ"ה מהל' מעשה הקרבנות הי"ב.

13 ד'הזייות וכו'. יומא נ"ח ב' ובתו"כ שם פרשה ד'.

14 על אמצעו וכו'. היינו על גגו כדאיתא ביומא ט"ו ב' ובזבחים ל"ח א' ולכאורה הלשון הזה אינו צודק כ"כ דלשון אמצעו משמע על פלגיה דמזבח וכפי הס"ד דש"ס שם ועיין שם נ"ט א' ואי לא מסתפינא הו"א כי ט"ס הוא וצ"ל על עצמו של מזבח ועיין שם בלשון רבינו שבפירוש המשנה ואתי לאשמעינן שצריך לחתות את האפר והגחלים כמו שכתב רבינו לקמן בסימן פ"ו סעיף ב' יעוין שם אבל באמת זה אינו דלעיל בפ"ה מהל' מעשה הקרבנות הי"ב כתב ג"כ לשון זה ועיין לקמן פ"ד ה"ב במרן מש"כ בזה..