הר המוריה על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין ה׳:י׳

מהדורה: מהדורת פרידברג

« הר המוריה על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין ה׳:ט׳ הר המוריה על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין ה׳:י״א »

מקור: משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין ה׳:י׳

10 הר המוריה על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח פתח ↗

כל שישנו וכו'. וכ"כ ג"כ בהל' ערכין פ"ה ה"ט יעו"ש וצ"ע דהא בתו"כ שם נפקא לה מדכתיב והעמיד את הבהמה לפני הכהן בהמה נפדית ואין העופות והעצים והלבונה וכלי שרת נפדים עכ"ל וכ"מ מלשון משנתינו במנחות שם דאיתא התם וז"ל שלא נאמר פדיון אלא בבהמה יעו"ש ושם ק"א א'. ועוד יקשה לדידיה הא בעופות מצינו העמדה שיכולים לעמוד ועיין תמורה ל"ג א' ובכורות י"ד ב' דלוי ס"ל דהכל היו בכלל העמדה והערכה ואפילו חיות ואפילו עופות יעו"ש היטיב אלמא דישנם בהעמדה שוב ראיתי בתוס' יו"ט בד"ה שלא נאמר וכו' שכתב לתמוה על רבינו בזה וכתב ע"ז ואפשר לי לומר דניחא ליה למנקט דרשא ממקרא הכולל לכולם לעופות ואינך עכ"ל וזה תימה בעיני הא לעופות אין טעם זה נכון כלל. ולכן נ"ל כי דעת רבינו שזה פשיטא טעם על העופות דלא כתיב רק בהמה והעמיד את הבהמה אבל לא נימא כיון דלא כתיב בהמה רק לגבי העמדה ולא לגבי הערכה הו"א דלהקל אתי וה"ק בהמה צריכה העמדה ולא עופות ושאר דברים לכן נקט רבינו כיון דשאר דברים אינם בהעמדה ממילא אינם בכלל הערכה ואולי לזה כוונת התוס' יו"ט. ועי' בפי' רבינו במשניות פ"ו דכריתות יעו"ש היטיב. והנה בהא דעופות כתב תוס' שם בד"ה העופות וז"ל בשקדם הקדישן למומן מיירי אבל קדם מומן להקדישן נפדין כדתניא בתוספתא ובפ"ב דתמורה ל"ג א' דתני לוי הכל היה בכלל העמדה והערכה ואפילו בע"מ מעיקרו וכן תני לוי במתניתיה אפילו חיה ואפילו עופות עכ"ל והנה בתמורה שם פירש"י דמיירי באווזין ותרנגולים יעו"ש וכ"כ שם התוס' בד"ה אפילו חיה וכו' יעו"ש היטיב אמנם בתוספתא פי"ב שם איתא וז"ל המקדיש את העוף ונולד בו מום יש לו פדיון הקדישו בע"מ אין לו פדיון אין לך שטעון פדיון אלא בהמה בלבד עכ"ל ועל כרחך ט"ס הוא וצ"ל להיפך ונולד בו מום אין לו פדיון הקדישו בע"מ יש לו פדיון אין לך שמועיל פדיון וכו' וכ"כ המפרש שם. אמנם בלא"ה דברי התוס' מיושבים היטיב דלענין זה שוה בע"מ מעיקרו לדבר שאין כיוצא בו קרב ע"ג המזבח שא"צ העמדה והערכה כלל כמו שכתבתי מזה לעיל פ"א הי"א יעו"ש היטיב.

11 שיטה מקובצת על נזיר פתח ↗

ולאפוקי הא דתניא מי שהיה מחוייב חטאת. שעבר על אחת מכל חייבי כריתות שמביאין על שגגתן חטאת ואמר הרי עלי עולה והפריש מעות ואמר אלו לחובתי. משמע לכל מה שחייב והרי הוא מחוייב חטאת ועולה. או דלמא לחובת חטאת קאמר או לחובת עולה קאמר או לשניהם קאמר. הילכך אינו יכול להביא בכולן חטאת ולא בכולן עולה אלא בחציין חטאת ובחציין עולה דמעורבין הן דמי חטאת ודמי עולה. ואם רוצה להביא בהן חטאת יקח מעות אחרים ויאמר אם דמי חטאת הם הרי טוב ואם דמי עולה הם הרי הם מחוללין על מעות. ויקח בראשונים חטאת ובשניים עולה. וכן אם ירצה להביא בהן עולה יעשה כך. ואם רוצה להביא בהן חטאת ועולה יביא שתי בהמות ויאמר מה שיש במעות הללו דמי חטאת יהו מחוללין על בהמה זו ודמי עולה על בהמה זו. ולא דמי להא דאמרינן לעיל רצה להביא חטאת בהמה יביא עולת העוף יביא. דהתם בני חדא בקתא נינהי דשניהם על דבר אחד באו.

10 בדמיה עוף וכו'. כ"ה שם במשנה שבמשניות ובתו"כ שם ומיירי בדהעני וכמש"כ הרע"ב יעו"ש וכ"כ שם הקרבן אהרן.

11 באיסורי המזבח. לעיל פ"ו מהל' איסורי מזבח ה"ד יעו"ש היטב.

« הר המוריה על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין ה׳:ט׳ הר המוריה על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין ה׳:י״א »