הר המוריה על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין ב׳:י״ז

17 כשרה. זבחים פ"ב ב' וצ"ב ב'.

18 מדמה ולא וכו'. שם פ"ב ב' ועי' בלח"מ מש"כ בזה ומה שהביא ראיה מלישנא דש"ס מדכתיב שם מדמה י"ל דרש"י ז"ל מפרש הכי הרי הוא אומר מדמה דמה ולא בשר ור"ל מדכתיב מדמה וכתיב ג"כ דמה אלמא למעוטי בשר אתי והוכרח רש"י לזה דאל"כ לרבנן דפליגי עליה דר' יוסי הגלילי וס"ל דבמקצת דם בפנים נמי פסול א"כ מאי מוכח מדכתיב מדמה ולא מבשרה דלמא ה"ה בשר ומאי דכתיב מדמה ה"ק דבדם אפי' מקצת נמי פסול משא"כ בבשר בעינן כולה בשר אלא ודאי מדכתיב תרי זימני ודעת רבינו כיון שלא נזכר בהדיא לפסול מהיכי תיתי לפסול בבשר ופשוט. אך לכאורה יש להקשות כיון דאיכא ק"ו לפסול בבשר מה שפסול ביוצא כ"ש שפסול בנכנס לפנים וכמו דאיתא שם בש"ס. ועיין תוס' שם ד"ה דמה וכו' שהקשו ל"ל תיפוק ליה מדכתיב לכפר וכו' וי"ל דהברייתא הזו קאי ג"כ אליבא דריה"ג ואיהו לא ס"ל דבעינן לכפר דבפסוק הן לא הובא וכו' לא נזכר לכפר ועי' מש"כ לעיל הי"א ד"ה יבוא דרך ולכאורה י"ל דרבינו תפס רישא דפסוק וכוונתו על סיפיה דכתיב לכפר. והנה לפי מש"כ דהברייתא מיירי אליבא דריה"ג א"כ לא גרס בש"ס מדמה רק דמה בלחוד דאיהו לא ס"ל כלל מפסוק אשר יובא מדמה וכו' וכמו דאיתא שם פ"ב א'. ועי' לעיל סימן מ"ד סעיף ג' דמהתם מבואר דמותר לאכול בשר החטאת בהיכל והו"ל לאתויי מהתם. ויש לעיין קצת בזה.