הר המוריה על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין ב׳:י״ב

12 ה"ז כשר. ושניהם כשרים כיון דיש בילה ועי' רש"י שם דמשמע מלשונו דרק העליון לבד כשר יעו"ש וי"ל דהתם קאי לר"א דס"ל אין בילה ומיירי שנתן למטה כשעור התחתון ועוד יעו"ש היטב ע"ב כל הסוגיא ודוק היטב.

13 ואלו ואלו וכו'. זבחים פ' ב' פ"א ב' ובתוספתא פ"ח ויש שם ט"ס וצ"ל אלו ואלו עלו לו יעו"ש היטב והנה שם פ"א ב' מקשינן מינה למ"ד דמקום שירים לאו היינו מקום עולה א"כ אמאי יתנו למטה ומשני דמיירי שנתערב דם חטאת החיצונה בשיריים הפנימיים יעו"ש היטב. וא"כ רבינו דפסק לעיל הלכה י"א דמקום עולה לאו מקום שיריים הו"ל לפרש דהכא מיירי בכה"ג דוקא ומשייטיה דלישניה משמע דקאי על דם עולה שנתערב בדם חטאת. והנה פקח ה' עיני וראיתי בלח"מ שהקשה זה. ולכאורה עלה בלבי ליישב זה על פי מה שכתבו התוס' לעיל כ"ו ב' בד"ה ואי וכו' למ"ד שלא במקומו כמקומו דמי א"כ אמאי צריך לרבנן ליתן עוד למטה יעו"ש. וי"ל דזה היה קשה לרבינו ג"כ ולכן פי' דע"כ הוא נותן לשם שיריים וא"כ נותן הכל על איצטבא והוי שיריים וכל הסוגייא דלקמן פ"א מיירי למ"ד דשלא במקומו לאו כמקומו דמי ור' יוחנן אזיל לשיטתיה דס"ל שלא במקומו לאו כמקומו דמי והנה לפי"ז ניחא הא דחטאת ועולה דעולה בלא"ה אינה נאכלת אבל אם היה חטאת וקרבן אחר מהנאכלים א"כ אין הבשר נאכל כנ"ל בהלכה י' והו"ל לרבינו לבאר זה. ואף גם בעולה לכאורה לא ניחא כיון דבשר הזבח פסול א"כ אינו נקטר ע"ג המזבח רק נשרף בבית הדשן שבעזרה כדאיתא, בפ"ז מהל' מעשה הקרבנות ה"ג יעו"ש. והו"ל לרבינו לבאר זה. ואולי אפ"ל דעל כרחך נפסל הזבח משום דעבר אמימרא דרחמנא ונתן שלא במקומו אבל כאן דנתן למעלה משום דם החטאת שנתערב בתוכו אף הזבח כשר וצ"ע בזה ולקמן אי"ה ידובר עוד בזה ועיין מש"כ לקמן הלכה י"ג מזה מתוס' פ"א ב' ד"ה נתן וכו'. ועוד היה אפ"ל לכאורה כי מפני טעם שיריים אין לנו לפסול דם העולה ויש ליתן במקום העולה וע"ד שכתבו התוס' פ' ב' בד"ה כגון וכו' יעו"ש היטב. אבל זה לא ניתן להאמר חדא דהא הוכיחו מכאן דמשום שיריים יש לפסול יעו"ש היטב. ובאמת יש לעיין ג"כ על סברת התוס' דמייתי ראיה מכאן דחוששין משום שיריים ומאי ראיה הוא דהא לרבנן דס"ל יש בילה וא"כ אכתי כי יתן תחלה במקום דם העולה ואח"כ יתן במקום שיריים א"כ יש בם ג"כ מדם החטאת ואכתי ליכא בזה שום ריעותא מחמת השירים אלא ודאי טעמא דרבנן משום דאסור ליתן דם החטאת במקום דם העולה ולא מחמת שלא יהא עוד שיריים לחטאת ואי משום שיחסר השיריים הא חסרון השיריים לא מעכב אפי' למ"ד דשיריים הפנימים מעכבי כדאיתא שם פ"א ב' אלא ודאי עיקר הטעם משום שנותן דם חטאת במקום העולה ולא משום שאינו נותן שירי החטאת כתיקונם. ועוד אינם מובנים לי דבריהם דהם כתבו אליבא דר"א דס"ל אין בילה ומייתו ראיה דל"ח משום שיריים משום דלא מעכבי וא"כ מאי פרכי מהא דמקום שיריים הוא איצטבא דהתם קאי אליבא דרבנן והתם אין החשש כלל משום שיריים דמעכבי רק משום שנותן דם החטאת שלא במקומם אבל לר"א לא נחוש לזה דזהו במקום מים בעלמא ורק דהחשש שלא ישארו השיריים והבן. סוף דבר דבריהם נפלאו בעיני עטלף כמוני. וה' יגלה עיני ויאירו במאור תורתו. עוד זאת ראיתי לבאר דבר אחד אשר קשה לי. והנה על מש"כ התוס' פ"א ב' בד"ה הא אוקימנא וכו' וז"ל וקשה דלרבנן דאמרו יש בילה והויא לה עולה כשרה ויש דם עולה שנשאר למטה וראוי לזריקה עכ"ל. ביאור דבריהם בקצרה הוא כי הקשו על מאי דמקשה הש"ס והא אוקימנא ההוא ברובא עליונים וקא יהיב למעלה שיעור תחתונים ועוד ונמצא דהעולה לא מתכשרא כלל וכל דם הנשאר הוא משירי החטאת וקא יהיב למטה משום שירי חטאת ואי משום שמא דם עולה מעורב בו להכי לא חיישינן לר"א דנותן משום מים וכפירש"י יעו"ש להכי מקשו אכתי לרבנן דאסרו ליתן שלא במקומו והכא קתני דאלו ואלו עלו לו ונמצא שמתכשרים העולה והחטאת וא"כ אי נימא דמקום עולה לאו מקום שיריים הוא אכתי קשה האיך יתן למטה במקום שיריים כיון דלאו מקום עולה הוא והוי דם עולה כשר ואין ראוי ליתנו שלא במקומו במקום שיריים ואי משום שיתן תחלה במקום העולה הא נמי פשיטא דליתא דא"כ יתן דם החטאת שלא במקומם הראוי להם אלא ודאי מוכח מינה דמקום שיריים מקום עולה הוא. ופשוט וברור דזהו כוונתם. ולא יכולתי לעמוד על סוף דעת הצאן קדשים שכתב שם וז"ל דבריהם אינם מובנים לי דהא אפילו לרבנן דס"ל דיש דם עולה שנשאר למטה ועולה מיתכשר נמי לא ש"מ מקום עולה מקום שירים דאפשר דס"ל דיהיב מתחלה למטה לקיר הזקוף לשם עולה ואח"כ יהיב ע"ג היסוד ממש באיצטבא לשם שיריים של חטאת ומקום עולה לאו מקום שיריים עכ"ל. והנה לפי דבריו לא הבנתי כלל איך יפרש לנו כל הסוגיא דשם והמחלוקת אי מקום עולה מקום שיריים או דשיריים צריכין איצטבא הא מ"מ יתן תחלה במקום עולה ואח"כ יתן על האיצטבא אלא ודאי דזה ליתא מטעם דאסור ליתן דם חטאת הנשאר במקום דם עולה ודבריו תמוהין וצע"ג. והנה אם נימא דלרבינו הוקשה לו ג"כ קושיית התוס' דאכתי לרבנן מאי איכא למימר והונח לו מאיזה טעם שיהיה דלפי"ז גם לרבנן ניחא ואף דרשאי ליתן למטה ושניהם עלו לו אף דבאמת אין מקום עולה מקום שיריים א"כ היה אתי שפיר פסק רבינו אבל אנחנו לא נדע עד יאיר ה' עינינו. דבאמת אף שנתן כבר למעלה מ"מ דינו כעת כמו שנתערב שירי החטאת בדם עולה דלעיל הלכה י"א ואין לחלק דהתם עדיין לא התחיל לתת מן התערובת משא"כ הכא דכבר נתן למעלה מן התערובות לכן הותר לו לתת ג"כ למטה במקום העולה ולכאורה היה קצת סברא בזה אבל א"כ יקשה מאי מקשה הש"ס מכאן על מ"ד דמקום עולה לאו מקום שיריים והבן היטב וצ"ע וע"ע בחי' פנים מאירות שם על תוס' פ"א ב' בד"ה הא וכו'. ולכאורה דבריו מגומגמים שכתב וז"ל ר"ל אף באין בילה נמי דילמא משנה די"ל שנשאר כל הדם התחתונים למטה מ"מ הוי ספק שינוי בדמים ולא פסלינן בשביל ספק שינוי כמו בספק בל תוסיף דפי' התוס' לעיל עכ"ל והבן היטב כי מגומגמים המה. ודע עוד דמש"כ לעיל דמסקנת הש"ס דהברייתא מיירי שנתערב חטאת חיצונה בדם שירי חטאות הפנימים יעו"ש. לכאורה יש להקשות והא אכתי אין השיריים דומין זה לזה לפי ששירי הפנימיים נשפכין ליסוד המערבי כדלעיל סימן ל"ט סעיף י"א ושירי החיצונה נותן ליסוד דרומי יעו"ש סעיף י'. ובאמת רש"י כתב שם דאתיא כר' ישמעאל או כר' שמעון דס"ל דשיריים מאלו ומאלו ניתנים הכל במקום אחד יעו"ש וממילא לדידן לית הלכתא הכי יעו"ש אמנם לפי מש"כ התוס' שם ע"א בד"ה אבל סוף וכו' דשירי החיצונים שניתנין ביסוד דרומי כיון שאינו מן המקרא אינו מעכב יעו"ש א"כ יש ליתן ביסוד המערבי. ודע דלשון התוס' שם דהשיריים נשפכין על קרן מערבית דרומית ולכאורה הוא שלא בדקדוק דהשיריים לא היה ניתנין כלום בצד המערב רק בדרום ומתנת עולה ניתן על הקרן בשני הצדדים ויש לעיין קצת בזה וצ"ע והבן היטב.