הר המוריה על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין י״ז:ח׳

מהדורה: מהדורת פרידברג

מקור משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין י״ז:ח׳
8 וְכֵן הַדִּין בִּשְׁנֵי כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת עִם שְׁתֵּי הַלֶּחֶם הַבָּאוֹת עִמָּהֶן שֶׁאִם חִשֵּׁב מַחֲשֶׁבֶת זְמַן בַּכְּבָשִׂים נִתְפַּגְּלוּ שְׁתֵּי הַלֶּחֶם. חִשֵּׁב שֶׁיֹּאכַל מִשְּׁתֵי הַלֶּחֶם לְמָחָר. שְׁתֵּי הַלֶּחֶם פִּגּוּל וְהַכְּבָשִׂים אֵינָן פִּגּוּל. חִשֵּׁב בְּאַחַת מֵאַרְבַּע הָעֲבוֹדוֹת לֶאֱכל כְּזַיִת מִבְּשַׂר הַזֶּבַח עִם הַלֶּחֶם לְמָחָר. הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ פִּגּוּל וְהַתּוֹדָה אוֹ הַכְּבָשִׂים אֵינָן פִּגּוּל:
פירוש הר המוריה על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין י״ז:ח׳
8 בשני כבשי וכו'. שם ושם ובתוספתא פ"ה איתא וז"ל שחטם לשמם לאכול מן הלחם למחר הם כשרים והלחם כשר עכ"ל והוא תמוה דהא מבואר כאן שבזה הלחם מפוגל ועל כרחך שהוא ט"ס והעיקר כמש"כ המפרש שם דכצ"ל שחטם לשמם לאכול הלחם למחר פגול והם כשרים שחטם שלא לשמם לאכול הלחם למחר הם כשרים והלחם כשר יעו"ש היטב ונכון הוא.
9 הזבח עם וכו'. היינו כחצי זית מזו וכחצי זית מזו ועיי"ש בש"ס ובמרן.