הר המוריה על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין ט״ז:ב׳

מהדורה: מהדורת פרידברג

מפרשים:
2 כזית למחר וכו'. זבחים כ"ט ב' ודלא כרבי יהודה ושם ס"ה א' ובמנחות שם.
3 המחשבה בהקטרה וכו'. היינו שחשב להקטיר כזית בחוץ וכזית למחר או כזית למחר וכזית בחוץ או חצי זית למחר וחצי זית בחוץ. או י"ל דמיירי שחשב לאכול כזית למחר ולהקטיר כזית בחוץ דאתי מחשבת הקטרה ומפקא מידי מחשבת אכילה. ומקור דינים אלו אף שאינם מבוארים במשנה מ"מ הדין דין אמת ונכון בסברא כיון דמחשבת הקטרה שוה לכל מילי למחשבת אכילה לענין אקבועי בפגול ה"נ דמהני לאפקועי מידי פיגול והם מבוארים ג"כ בתוספתא פ"ב דזבחים וז"ל השוחט את הזבח לאכול בשרו לחוץ להקטיר מאימוריו למחר לאכול בשרו למחר להקטיר מאימוריו לחוץ בין שהקדים מחשבת זמן למחשבת מקום ובין שהקדים מחשבת מקום למחשבת זמן פסול ואין בו כרת ר' יהודה אומר אף בזה הקדים מחשבת זמן למחשבת מקום פגול וחייבין עליו כרת הקדים מחשבת מקום למחשבת זמן פסול ואין בו כרת עכ"ל ועוד איתא שם וז"ל השוחט את הזבח לאכול מבשרו כזית בחוץ וכזית למחר להקטיר מאימוריו כזית בחוץ כצ"ל וכזית למחר בין שהקדים מחשבת הזמן למחשבת המקום ובין שהקדים מחשבת מקום למחשבת זמן פסול ואין בו כרת ר"י אומר אף בזה אם הקדים מחשבת הזמן למחשבת המקום פגול וחייבין עליו כרת הקדים מחשבת מקום למחשבת הזמן פסול ואין בו כרת עכ"ל והרי ברור לפניך דין שני הפירושים שכתבתי וע"ע בתוספתא פ"ב דמנחות יעו"ש היטב ומרן כתב ע"ז וז"ל ומש"כ וכן אם עירב המחשבה בהקטרה ה"ז פסול ואינו פיגול גם זה משנה בפרקים הנזכרים לאכול כחצי זית ולהקטיר כחצי זית כשר שאין אכילה והקטרה מצטרפי' עכ"ל ודבריו אינם מובנים לי חדא דזה כבר כתב רבינו לעיל פי"ד ה"י. ועוד הא אדרבה התם הזבח כשר ואינם מצטרפים לפסול וכאן כתב רבינו דמ"מ מיהת פסול הוא ובר מכל דין לישנא דרבינו אינו סובל פירושו כלל והאמת הברור הוא לענ"ד כמש"כ.