הר המוריה על משנה תורה, הלכות שגגות ב׳:י״ג

13 קרבן צבור וכו'. בתוספתא פ"ה איתא חטאת צבור שלא לשמן יעו"ש והוא תמוה לכאורה דהא בחטאת שלא לשמו פסול כדאיתא לעיל פט"ו מהל' פסולי המוקדשין ה"א ולא חילק בין יחיד לצבור ואולי מטעם זה שינה רבינו וכתב קרבן וכוונתו על שאר קרבן ועיי"ש בעיטור בכורים בתוספתא שהרגיש בזה אך יש שם ט"ס מש"כ וז"ל על כרחך לאו דוקא חטאת דהרי חטאת לא עשו לא עלו צ"ל לבעלים וא"כ איך יקטיר אימורין לערב עכ"ל וביותר הו"ל להקשות דהא בחטאת פסול לגמרי ועוד א"כ מאי תיקן בשאר קרבנות הא ג"כ לא עלו לבעלים ועוד אף שלא עלו לבעלים מ"מ מצוה קעביד כמו שפי' רש"י במשנה אצל שאר זבחים ששחטן לשם פסח והבן.

14 יתר על וכו'. עיין מרן שהראה מקום להא דפסחים שם השוחט לשם אימורי צבור יעו"ש אבל א"כ יקשה קושיית הלח"מ בהלכה ח' דהא מסקינן שם בפסחים ע"ב א' דאינו חייב רק בשחט אימורי צבור ברישא וכן הא דפטור בתינוקות מיירי ע"כ שמל את של ער"ש ברישא וא"כ קשה על רבינו דלמה לא חילק בהלכה ח' לגבי תינוקות וכתב סתמא לפטור וכאן לא חילק וכתב סתמא לחיובא יעו"ש היטב ובאמת לכאורה היא תמיה עצומה. והנה בהלכה ח' כתב דרבינו שפוסק דמקלקל בחבורה פטור א"כ א"א למצוא בתינוקות רק שמל שניהם ואפ"ה פטור משום דעשה מצוה יעו"ש היטב ודומיא דהכי באם שחט אחד לשם אימורי צבור פטור משום דהוי מתעסק וכאן לא מיירי מזה מדלא כתב לישנא דמשנה השוחט לשם קרבן צבור דליהוי משמע דטעה על קרבן אחד שהוא קרבן צבור. ואמנם כוונתו למאי דאיתא בתוספתא שם וז"ל השוחט שתי חטאות לצבור ואין צריכין אלא אחת חייב על האחרונה שתי עולות לצבור וא"צ אלא אחתחייב על האחרונה עכ"ל ואין זה שוחט לשם אימורי צבור דזה תני שם מקודם וכאן מיירי דידע דהצבור א"צ אלא אחת רק דטעה וסבר שמותר לשחוט יותר והרי כאילו שגג בד"א וחייב חטאת שפיר והוא ממש דברי רבינו וכונתו לזו התוספתא ולענ"ד כי נכון הוא שוב ראיתי בצל"ח שם בפסחים שהשיג גם הוא על מרן ובקצת דברים כתב כמש"כ אבל באופן אחר יעו"ש היטב והבוחר יבחר.