הר המוריה על משנה תורה, הלכות חגיגה ב׳:ד׳

מהדורה: מהדורת פרידברג

מקור משנה תורה, הלכות חגיגה ב׳:ד׳
4 כָּל הַחַיָּב בִּרְאִיָּה חַיָּב בַּחֲגִיגָה וְכָל הַפָּטוּר מִן הָרְאִיָּה פָּטוּר מִן הַחֲגִיגָה. וְכֻלָּן חַיָּבִין בְּשִׂמְחָה. חוּץ מֵחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן וְעָרֵל וְטָמֵא. חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן מִפְּנֵי שֶׁאֵינָן בְּנֵי חִיּוּב הֲרֵי הֵן פְּטוּרִין מִכָּל מִצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה. וְעָרֵל וְטָמֵא מִפְּנֵי שֶׁאֵינָן אוֹכְלִים בְּקָדָשִׁים וְאֵינָן רְאוּיִין לְבִיאָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת בִּיאַת הַמִּקְדָּשׁ וּבְהִלְכוֹת מַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת:
פירוש הר המוריה על משנה תורה, הלכות חגיגה ב׳:ד׳
4 פטור מן וכו'. ודלא כדעת התוס' שם ב' ב' בד"ה שומע ואינו מדבר וכו' ועיין בטורי אבן ב' א' בד"ה החיגר וכו' ובאבני שהם בד"ה ההוא מפעמים וכו' שהאריך להוכיח כדעת רבינו יעו"ש היטב.
5 חייבין בשמחה וכו'. פשוט דאצלם לא נאמר אלו מיעוטין עי' שם ו' ב' ועיי"ש ב' ב' יעו"ש היטב.
6 בהלכות ביאת וכו'. לעיל פ"ב הי"ב יעו"ש.
7 מעשה הקרבנות. לעיל פ"י ה"ט יעו"ש.