הר המוריה על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש 9 פרקים

הר המוריה על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש ח׳:י׳

מהדורה: מהדורת פרידברג

« Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Admission into the Sanctuary 8:9 Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Admission into the Sanctuary 8:11 »

מקור: משנה תורה, הלכות ביאת מקדש ח׳:י׳

10 משנה תורה, הלכות ביאת מקדש פתח ↗

שְׁלֹשָׁה בַּגַּב וְאֵלּוּ הֵן. מִי שֶׁשִּׁדְרָתוֹ עֲקֻמָּה. מִי שֶׁיָּצָאתָה חֻלְיָא מִשִּׁדְרָתוֹ בֵּין שֶׁבָּלְטָה לַחוּץ אוֹ נִכְנְסָה לִפְנִים אוֹ נָטְתָה לַצְּדָדִין וְזֶהוּ בַּעַל חֲטוֹטֶרֶת. מִי שֶׁתָּפַח בָּשָׂר בְּגַבּוֹ וְנַעֲשָׂה כַּחֲטוֹטֶרֶת אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא זָזָה חוּלְיָא מִמְּקוֹמָהּ הֲרֵי זֶה מוּם:

11 תוספות על חולין פתח ↗

אמר רב עד כאן לחולין ועד כאן לתרומה - כדקתני בברייתא לחולין עד הפרק לתרומה עד הפרק כו' והיה מראה רב בידיו ופירש בקונטרס דעד הפרק לחולין הוא פרק ב' שבאמצע אצבעות ולתרומה עד הפרק שבגב היד ובקדוש ידים עד הפרק העליון מקום חבור היד והזרוע ולא רצה לפרש בקונטרס דפרק דחולין הוא פרק ראשון שבראש האצבעות לפי שאינו שוה בכל האצבעות כמו באגודל אבל פרק האמצעי שוה בכולם ושמואל אמר דפרק דחולין ודתרומה שוין לחומרא ולא פליג אברייתא אלא משום דכהן הוא ורגיל בתרומה לכך החמיר על עצמו להרגיל אף בחולין אבל לרב ששת קשה דאמר עד כאן בין לחולין בין לתרומה לקולא וי"ל דרב ששת מפרש הברייתא בפרק הראשון שבראש אצבעות לחולין ושני לתרומה שהוא פרק אמצעי ולא להקל על הברייתא קאמר אלא אדרב ושמואל דאמרי דפרק דתרומה הוא מקום חבור אצבעות ותפיסת היד ור"ת פירש ע"כ לחולין פרק ראשון כמו שפירש רב ששת ולפירוש זה קשה ברייתא לרב ששת דלפירושו צריך לומר דלרב ששת דחולין ותרומה בפרק ראשון לקולא ומיהו יש לדחות דלשמואל לחומרא היינו פרק שבגב היד כמו קדוש ידים ובא רב ששת להקל משמואל אבל אין לפרש כמו שפירש הרב ר' אברהם דחולין עד פרק שלישי דאצבעות ולתרומה כל פיסת היד פירוש עד הקנה ולקדוש ידים עד העצילה שקורין קוד"א בלע"ז והביא ראיה מספר הזהיר שכתוב שם אמר שמואל לחולין כל היד ואי אפשר לומר כן מדתניא בפרק האומר משקלי עלי ערכין יט: משקל ידי ומשקל רגלי עלי ר' יהודה אומר ממלא אדם חבית ומכניס ידו עד העציל וברגל עד הארכובה ופריך וביד עד העציל ורמינהו קדוש ידים ורגלים במקדש עד הפרק ומשני דאורייתא עד הפרק בנדרים הלך אחר לשון בני אדם אלמא אין קדוש ידים עד העציל ומיהו יתכן פירושו לפי מה שמפרש שם דעציל היינו אישיל"א והוא בית השחי מקום חבור הזרוע והכתף וכן פירש בקונטרס בפרק הזרוע לקמן חולין קלד: אבל קשה לר"ת דאמר בזבחים דף יח: ולא יחגרו ביזע אין חוגרין במקום שמזיעין לא למטה ממתניהם ולא למעלה מאציליהם אלא כנגד אצילי ידיהם והיינו כנגד קוד"א ששם דרך לחגור דאי במקום שחי אדרבה הוא מקום זיעה יותר ועוד דמה שייך לומר ולא למעלה דלמעלה הוי צואר ואיך יחגרו שם ועוד דבערכין דף יט: קאמר ביד עד העציל וברגל עד הארכובה משמע דעציל באמצע היד כמו הארכובה באמצע הרגל ועוד דבאהלות פ"א מ"ח כשמונה רמ"ח אברים קתני ל' בפיסת היד ששה בכל אצבע שנים בקנה ושנים במרפק אחד בזרוע וארבעה בכתף משמע דמרפק הוא קוד"א שכן הוא הסדר ומרפק ועציל הכל אחד דהא בערכין דף יט. קתני ר' יהודה במתניתין דהתם מכניס ידו עד מרפקו ותרגום כל אצילי ידים דיחזקאל יג כל מרפוקי ידיא ואין לפרש דקידוש ידים הוא עד בית השחי דהיינו עד הכתף דהא פריך בערכין ודאורייתא עד הפרק והא גבי תפילין כתיב ידך ותני דבי מנשה ידך זו קיבורת ומשני דאורייתא קיבורת כו' קידוש ידים ורגלים הלכתא גמירי לה משמע דפרק דקידוש ידים ורגלים אין מגיע עד קיבורת וקיבורת מפרש רבינו תם קבוצת בשר שבזרוע כמו ב"ב דף ה. קיבורא דאהינא שהוא לשון קבוצת תמרים:

12 משנה תורה, הלכות ביאת מקדש פתח ↗

אַרְבָּעָה בְּאֵיבְרֵי הַזָּרַע וְאֵלּוּ הֵן. מִי שֶׁכִּיס הַבֵּיצִים גָּדוֹל וְאָרֹךְ עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְאַרְכֻּבּוֹתָיו. מִי שֶׁהַגִּיד שֶׁלּוֹ אָרֹךְ עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְאַרְכּוּבוֹתָיו. מִי שֶׁנִּמְרְחוּ אֲשָׁכָיו וְהֵם הַכִּיס שֶׁל בֵּיצִים. מִי שֶׁרוּחַ בַּאֲשָׁכָיו וְהוּא ויקרא כא כ "מְרוֹחַ אָשֶׁךְ" הָאָמוּר בַּתּוֹרָה:

10 ששדרתו עקומה. שם מ"ג ב' ובתו"כ אמור פ"ב פרשה ג'.

11 וזהו בעל וכו'. שם מ"ג א' ב'.

12 שתפח בשר וכו'. שם ב' דפליגי בלית ביה עצם ויעו"ש בפי' המשניות לרבינו שביאר כ"ז היטיב.

« Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Admission into the Sanctuary 8:9 Har HaMoriyah on Mishneh Torah, Admission into the Sanctuary 8:11 »