הר המוריה על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש ז׳:י׳

10 וזהו הגרב וכו'. והנה לפי המסקנא המבואר בבכורות מ"א א' דגרב יבש בין בפנים בין בחוץ הוא גרב האמור במומין והוא חרס דכתיב במשנה תורה בתוכחה יעו"ש ויש גרב שהוא יבש מבפנים ולח מבחוץ והוא נמי מום קבוע והוא גרב דכתיב במשנה תורה שם ודבר שהוא לח בין בפנים ובין בחוץ הוא מום עובר ומבואר מדברי רש"י בפרשת אמור דילפת הנאמר במומין היינו דיבש מבפנים והוא לח מבחוץ דהוא גרב הנאמר במשנה תורה יעו"ש היטיב והשתא דברי רבינו פשוטים וברורים מש"כ וזהו גרב האמור בתורה ר"ל שכתוב אצל מומים והיינו שיבש מבפנים ומבחוץ וכתב לקמן מי שיש בו חזזית מצרית כל שהיא והיא חזזית קשה וכעורה וזו היא ילפת האמורה בתורה והיינו יבש מבפנים ולח מבחוץ ועי' בתו"כ אמור פ"ב פרשה ג' ושם פ"ז יעו"ש ובקרבן אהרן. והנה כתבתי זה לתמוה על מרן שכתב וז"ל דמצרים לח מבפנים ויבש מבחוץ הרי דחזזית המצרית וגרב יבש מבפנים ומבחוץ וכן לח מבפנים ויבש מבחוץ הוו מומין קבועין ולח מבפנים ומבחוץ הוי מום שאינו קבוע וא"כ צ"ל דגרב יבש שכתב כאן רבינו היינו אפילו לח מבפנים ויבש מבחוץ ומש"כ וזהו גרב האמור בתורה אע"ג דבגמרא אמרו דקרא יבש מבפנים ומבחוץ דמצרית לח מבפנים ויבש מבחוץ לאו למימרא דמצרית לאו היינו דקרא דגבי מומין דלא אתי אלא לפרושי מאי ניהו דמצרית ומ"מ כיון דמום קבוע הוא דכתיב אשר לא תוכל להרפא בכלל גרב דקרא דגבי מומין הוא עכ"ל והנה מש"כ דמצרית היינו לח מבפנים ויבש מבחוץ ושינה ושילש כמה זימני הוא תמוה דמבואר בש"ס דמצרית היינו לח מבחוץ ויבש מבפנים וכ"ה בב"ק פ' ב' ועיי"ש ברש"י וכאן. ואף אם נימא דגי' בש"ס היתה להיפך א"כ מאי זה שכתב הרי דחזזית המצרית וכו' וכן לח מבפנים ויבש מבחוץ וכו' הרי לפי דבריו הלח מבפנים והיבש מבחוץ ה"ז חזזית המצרית וא"כ הכל דבר אחר הוא ולמה חלקן לתרתי ועוד למה קשה לו על דברי רבינו במש"כ וזהו הגרב האמור בתורה הלא על כרחך מיירי ביבש מבפנים ומבחוץ דאם היה לח מצד אחד ה"ז חזזית המצרית וכמש"כ למעלה ודבריו לכאורה תמוהים. אמנם לאחר העיון דברי מרן מאירים ומזהירים. דאי נימא דגרב וילפת הוא הכל מין אחד רק כשיבש בפנים ובחוץ מיקרי גרב וכשהוא לח בצד אחד נקרא ילפת הלא ילפת הוא חזזית כמו שתרגם אונקלוס חזזן וכמו שמבואר שם בש"ס וכיון דמתניתין מיירי בגרב לח מבפנים ומבחוץ וא"כ למה נקט עוד במשנה בעל חזזית ועל כרחך ג"כ מיירי בלח מבפנים ומבחוץ א"כ זהו גרב זהו ילפת ולמה חלק המשנה לתרתי אלא ודאי דגרב הוא דבר אחר וילפת שהוא חזזית הוא דבר אחר ובגרב יש שלש מינים יבש מבפנים ומבחוץ יבש מצד אחד ותרוייהו מום קבוע ולח מבפנים ומבחוץ והוא מום עובר. וילפת יש שתי מינים חזזית מין אחד לח בפנים ובחוץ ומין אחד חזזית המצרית לח מצד אחד ויבש מצד אחד. ומתניתין מיירי שהגרב והילפת היו לחין משתי הצדדין ולכן הוי מום עובר וגרב שבתורה מיירי ביבש משתי צדדים וגרב דכתיב במשנה תורה מיירי ביבש מצד אחד וכן ילפת דכתיב במומין מיירי ג"כ ביבש מצד אחד והיינו חזזית המצרית ורבינו לא כתב רק גרב דכתיב גבי מומין והיינו יבש בפנים ובחוץ וילפת דהיא חזזית המצרית אבל גרב דמצרים דיבש מצד אחד לא קתני ולכן שפיר כתב מרן מש"כ. ובזה מיושב שפיר מה שכתב התוס' התם בד"ה אלא וכו' וז"ל ויש לתמוה הא שחין מצרים נכתב ברישיה דקרא דקללות מאן ניהו דגרב וחרס שאין להם רפואה בההוא קרא כתיבי עכ"ל אמנם לפי מש"כ מיושב היטיב דשחין מצרים היינו חזזית המצרית דאינו בכלל גרב היבש מצד אחד ודברי רש"י בחומש תמוהים בעיני שוב מצאתי ראיתי בלח"מ לקמן פ"ב מהל' איסורי מזבח ה"ז יעו"ש מש"כ בזה והנראה לענ"ד כתבתי וק"ל. והנה לעיל כתב בפ"ו ה"ד דגרב וילפת הם מומין עוברין יעו"ש וצ"ע הא גרב וילפת דכתיב בקרא ה"ז מום קבוע ואולי אפ"ל כי ס"ל לרבינו דאזלא ע"י רפואה עיין תוס' שם ל"ח ב' ד"ה וסימנך וכו' יעו"ש היטיב ודחוק. ואולי אפ"ל כי קאי על גרב וילפת דכתיב אצל אדם וגם זה דחוק מאד דמאי פסקא דמיירי באינו קבוע ויותר נראה כי קאי על גרב וילפת דעלמא וכמו דאיתא במשנה ועל כרחך צ"ל כן דאם נימא דקאי אקרא א"כ ל"ל יתורא דוכל לרבות מום עובר שם סעיף ב' ליליף מדכתיב גרב וילפת אלא ודאי גרב או ילפת דקרא מיירי במום קבוע והא דנקט רבינו גרב וילפת לאו דוקא נקט אלא כגון גרב וילפת תפס בלישניה וה"ה לכל המומין שאינם קבועים ועיין ספרי שופטים פיסקא קמ"ז ובפי' המשניות לרבינו בפ"ב דבכורות ועיין לקמן פ"א מהל' איסורי מזבח ה"ה ופ"ב שם ה"ז יעו"ש היטיב וזהו מה שרצינו לבאר בעזר ה'.

11 שיש בה וכו'. והיינו בכל הגוף היא מום קבוע כיון שיש בה עצם וזה לאו היבלת דמשנה שם מ' ב' דבמשנה נקט בעינו דוקא ואילו יבלת דקרא מיירי בכל גופו וזהו מה שמסיק רבינו וכתב וזה הוא יבלת האמורה בתורה ועיי"ש בש"ס והבן.