הלכות קטנות, חלק א רצ״ב

רצ"ב שאלה במעשה שהיה כך היה ששחט השוחט בחצירו ששה עופות לא"א והנה האיש בלכתו לביתו נפל לו א' ולא הרגיש עד אשר הגיע לביתו אזי חזר לאחוריו מחזר על אבדת העוף וילך שובב עד מבוי חצר השוחט ומצא שם עוף א' שחוט שכפי הנראה לו הוא העוף שנפל לו אבל אין לו בו טביעת עין מה דינו:

תשובה לכאורה היה נראה כי פתח ההיתר פתוחה לפניו הואיל ונמצא במבוי השוחט ורגלים לדבר שא' אבד וא' מצא ושחיטת הסימנים כראוי והשוחט ג"כ שמעיד שלא יצאת נבלה מתחת ידו. אבל כד דייקת שפיר אליבא דהרי"ף והרמב"ם ז"ל דאזלי כסברת רב הוא פשוט שהעוף הזה אסור באכילה מטעם דנעלם מן העין ושאין לו בו ט"ע עיין בב"י ס' ס"ג וסי' א' דין ד' ועיין בדרישה ובש"ך ובט"ז ועיין בטור חה"מ סי' רנ"ט דין ו' ועיין בסמ"ע לישוב הדינים כי לכאורה נראין דסתרי אהדדי ותמוהים בהשקפה א' ואם תרצה להקל מעליך עיין בפר"ח כי באמת הוא מאסף לכל המחנות ותאכל מפריו ולא כל: