1כי יפליא. כבר ביארנו בפ׳ אמור ובפ׳ בחקתי שמשמעו שעושה דבר למצוה ואינו לרצון לה׳ אם לא בדרך פלא שהשעה או הענין נחוץ לכך:2לנדור נדר נזיר להזיר לה׳. אריכות לשון הוא ולפי הפשט שני אופני נדרים המה או נדר נזיר או נדר להזיר. והאי לה׳ קאי על שני אופני הנדר. וביאור שני האופנים. היינו סתם נדר נזיר. הוא מקובל לחז״ל סתם נזיר שלשים יום וא״צ לפרש. אלא הריני נזיר לה׳. אבל אם יותר מזה צריך לפרש כמה או לעולם. ע״ז כתיב להזיר. שמפרש כמה יהי נזירותו. ולפנינו יבואר כמה המקרא מדייק בשנוי לשונות אלו:
