1וימת וגו׳. אז ויכהן אלעזר ואיתמר. שהרגישו במעלת כה״ג גם על פני אהרן אביהם. במה שהוזהרו גם המה ראשיכם אל תפרעו. וגם אכלו קדשים באנינות עד שמזה הבין משה שיכולים לאכול אפי׳ קדשי דורות. ואם שמ״מ לא נשתוו לאהרן באמת כמו שאמר אהרן הן היום הקריבו וגו׳ בכ״ז טעמו טעם מעלת כה״ג. ומש״ה כתיב ויכהן אלעזר ואיתמר ולא ויכהנו. דבאמת א״א להיות אלא כה״ג אחד. אלא כל אחד נחשב כאלו הוא ראוי להיות האחד. אלא שאין השעה נצרכת לו:2בהקרבם. חסר יו״ד דכבר ביארנו בפ׳ שמיני שלא הקטירו נו״א שתי המחתות אלא מחתה א׳ והשני סייע לו. מש״ה כתיב חסר:
