1 אֵ֛לֶּה תַּעֲשׂ֥וּ לַיהֹוָ֖ה בְּמוֹעֲדֵיכֶ֑ם לְבַ֨ד מִנִּדְרֵיכֶ֜ם וְנִדְבֹתֵיכֶ֗ם לְעֹלֹֽתֵיכֶם֙ וּלְמִנְחֹ֣תֵיכֶ֔ם וּלְנִסְכֵּיכֶ֖ם וּלְשַׁלְמֵיכֶֽם׃
1 לבד מנדריכם ונדבותיכם לעולותיכם וגו׳. העולה והשלמים שבאין לראיה וחגיגה אע״ג שהמה חובה מכ״מ אפשר להרבות בנו״נ וכולן קרבין ביו״ט לשם חובה כדאי׳ בחגיגה ד״ח הפריש עשר בהמות לחגיגתו הקריב חמש ביו״ט ראשון כו׳. והיינו נדריכם ונדבותיכם לעולותיכם וגו׳. או לנסכיכם. דאפשר להרבות מנחות ונסכים יותר מהחוב להביא לכבש נסכי פר כדאי׳ במנחות:
