העמק דבר על במדבר כ״ח:כ׳

מהדורה: ספר תורת אלוהים, וילנא 1879

« העמק דבר על במדבר כ״ח:י״ז העמק דבר על במדבר כ״ח:כ״ב »

2 העמק דבר על במדבר פתח ↗

תעשה מנחה. בכבש כתיב במנחה הקרבה וביין עשיה ובאיל להיפך ובבן בקר בשניהם הקרבה. וענין עשיה הוא כל עשיות שעד הקרבה כמו בילה וכדומה גם ביין עד הניסוך שכשר גם בזר. וכבר נתפרש הכי לעיל ו׳ י״ז מקרא ועשה הכהן את מנחתו ואת נסכו ע״ש. והנה שנינו בשקלים פ״ו דדרך מביאין קרבנות היה לקנות מן הגזבר מנחת נסכים. ולא כמו מביא מנחה שמטריח עצמו להביא מביתו בכלי כסף או זהב כמש״כ הרמב״ם בהל׳ מעה״ק פי״ג. וכמו מביא בהמה שטורח להביא מביתו. אבל לא כן במנחת נסכים. הוא לא עשה מאומה רק שילם דמיהם והכהן הקריב עליו. וכ״ז מרומז בלשון והקריב וגו׳. ומכ״מ כתיב בפעם א׳ תעשה. דאם הביא מביתו והבעלים עשו כל עשיותיו עד הקרבה ג״כ טוב. ומש״ה כתיב בזה הקרבה ובזה עשיה ופעם להיפך. דבכל אופן טוב וכשר:

1 ושני עשרונים לאיל תעשו. עשרון עשרון תעשה. תיבות עשיה מיותר. ולא כתיב בכל הפרשה:

2 והנה כבר נתבאר לעיל ט״ו ו׳ משמעות עשיה גבי מנחת נסכים. שהוא כל עשיות שעד הקרבה והי׳ המצוה להכין בשביל מוספי הצבור ביחוד. דגדולים במעלה מקרבן יחיד. ומש״ה כתיב באיל תעשו ל״ר ובכבש תעשה ל״י. דכל עשרון נמסר לכהן בפ״ע. ושני עשרונים נמסר לשני כהנים. וכמו בהולכה למזבח כדתנן ביומא פרק ב׳:

« העמק דבר על במדבר כ״ח:י״ז העמק דבר על במדבר כ״ח:כ״ב »