העמק דבר על במדבר כ״ו:י׳

מהדורה: ספר תורת אלוהים, וילנא 1879

מקור במדבר כ״ו:י׳
1 וַתִּפְתַּ֨ח הָאָ֜רֶץ אֶת־פִּ֗יהָ וַתִּבְלַ֥ע אֹתָ֛ם וְאֶת־קֹ֖רַח בְּמ֣וֹת הָעֵדָ֑ה בַּאֲכֹ֣ל הָאֵ֗שׁ אֵ֣ת חֲמִשִּׁ֤ים וּמָאתַ֙יִם֙ אִ֔ישׁ וַיִּהְי֖וּ לְנֵֽס׃
פירוש העמק דבר על במדבר כ״ו:י׳
1 ואת קרח במות העדה. אינו מובן מה זה מות העדה והרי הנגף שהיה י״ד אלף לא היה אלא למחרת יום הבליעה. ונראה כמש״כ הגאון פנים יפות שקרח שהיה עם השרופים לא נבלע עד יום המחרת בעידן ריתחא של הנגף והפה של הארץ עוד לא נסתם. וכדאיתא במימרי דרבה בב״ח ר״פ הספינה שנראה עדיין מקום הבליעה ואז נבלע קרח או ה״פ לאחר שנקבר עפרו נבלע בעומק השאול והיינו במות העדה שהיה עידן ריתחא:
2 ויהיו לנס. פי׳ גבוה במעלה שזכו לשם טוב במה שצוה הקב״ה לעשות מן המחתות צפוי למזבח וכמש״כ שם ודבר זה גרם שהתלוננו עם ה׳ על משה ואהרן לאמר אתם המתם וגו׳ ובא המגפה. ומזה נבלע קרח: