1 וַיֹּ֩אמֶר֩ מַלְאַ֨ךְ יְהֹוָ֜ה אֶל־בִּלְעָ֗ם לֵ֚ךְ עִם־הָ֣אֲנָשִׁ֔ים וְאֶ֗פֶס אֶת־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־אֲדַבֵּ֥ר אֵלֶ֖יךָ אֹת֣וֹ תְדַבֵּ֑ר וַיֵּ֥לֶךְ בִּלְעָ֖ם עִם־שָׂרֵ֥י בָלָֽק׃
1 לך עם האנשים. מצדי לא יבצר. והבחירה חפשי לפניך אפי׳ לילך עמהם ממש. אך תדע אשר את הדבר וגו׳ בזה לא תהי לך בחירה ובע״כ תדבר כרצוני:
2 וילך בלעם וגו׳. כשעבר על מחנה ישראל. שוב נזדווגו יחד כמש״כ לעיל כ״א ומש״ה כתיב עוד הפעם שהולך עמהם:
