העמק דבר על ויקרא כ״ב:ד׳

מהדורה: ספר תורת אלוהים, וילנא 1879

« העמק דבר על ויקרא כ״ב:ג׳ העמק דבר על ויקרא כ״ב:ה׳ »

4 אִ֣ישׁ אִ֞ישׁ מִזֶּ֣רַע אַהֲרֹ֗ן וְה֤וּא צָר֙וּעַ֙ א֣וֹ זָ֔ב בַּקֳּדָשִׁים֙ לֹ֣א יֹאכַ֔ל עַ֖ד אֲשֶׁ֣ר יִטְהָ֑ר וְהַנֹּגֵ֙עַ֙ בְּכׇל־טְמֵא־נֶ֔פֶשׁ א֣וֹ אִ֔ישׁ אֲשֶׁר־תֵּצֵ֥א מִמֶּ֖נּוּ שִׁכְבַת־זָֽרַע׃

פירוש העמק דבר על ויקרא כ״ב:ד׳

4 בקדשים. היינו קדשי הגבול. ובזה מיירי בכל הפ׳ ואילך. מש״ה פירש כל מיני טומאות החמור חמור תחלה. מתחלה טומאת הגוף דחמור מטומאת מגע. וטומאת שבעה חמור מטומאת ערב. וזהו צרוע או זב. המה טמאי הגוף וגם שבעה:

5 והנוגע בכל טמא נפש. הוא טומאת שבעה לחוד. ופי׳ בכל טמא נפש בכל אופנים היינו עצם כשעורה של מת או כזית בשר המת :

6 או איש אשר תצא ממנו שכבת זרע. הוא טומאת הגוף אבל רק טומאת ערב:

« העמק דבר על ויקרא כ״ב:ג׳ העמק דבר על ויקרא כ״ב:ה׳ »