העמק דבר על בראשית ו׳:א׳

מהדורה: ספר תורת אלוהים, וילנא 1879

« העמק דבר על בראשית ה׳:כ״ט העמק דבר על בראשית ו׳:ב׳ »

2 סנהדרין פתח ↗

שֶׁהָיְתָה הוֹרָתוֹ שֶׁלֹּא בִּקְדוּשָּׁה, וְלֵידָתוֹ בִּקְדוּשָּׁה – יֵשׁ לוֹ שְׁאֵר הָאֵם, וְאֵין לוֹ שְׁאֵר הָאָב. הָא כֵּיצַד? נָשָׂא אֲחוֹתוֹ מִן הָאֵם – יוֹצִיא, מִן הָאָב – יְקַיֵּים. אֲחוֹת הָאָב מִן הָאֵם – יוֹצִיא, מִן הָאָב – יְקַיֵּים. אֲחוֹת הָאֵם מִן הָאֵם – יוֹצִיא. אֲחוֹת הָאֵם מִן הָאָב, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: יוֹצִיא, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יְקַיֵּים. שֶׁהָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כׇּל עֶרְוָה שֶׁהִיא מִשּׁוּם שְׁאֵר אֵם – יוֹצִיא, מִשּׁוּם שְׁאֵר הָאָב – יְקַיֵּים. וּמוּתָּר בְּאֵשֶׁת אָחִיו, וּבְאֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו, וּשְׁאָר כׇּל עֲרָיוֹת מוּתָּרוֹת לוֹ. לְאֵתוֹיֵי אֵשֶׁת אָבִיו. נָשָׂא אִשָּׁה וּבִתָּהּ, כּוֹנֵס אַחַת וּמוֹצִיא אַחַת. וּלְכַתְּחִילָּה לֹא יִכְנוֹס. מֵתָה אִשְׁתּוֹ, מוּתָּר בַּחֲמוֹתוֹ. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: אָסוּר בַּחֲמוֹתוֹ. אָמַר רַב יְהוּדָה: לָא קַשְׁיָא, הָא רַבִּי מֵאִיר אַלִּיבָּא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וְהָא רַבִּי מֵאִיר אַלִּיבָּא דְּרַבִּי עֲקִיבָא. דְּתַנְיָא: ״עַל כֵּן יַעֲזׇב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ״. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: ״אָבִיו״ – אֲחוֹת אָבִיו, ״אִמּוֹ״ – אֲחוֹת אִמּוֹ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: ״אָבִיו״ – אֵשֶׁת אָבִיו, ״אִמּוֹ״ – אִמּוֹ מַמָּשׁ. ״וְדָבַק״ – וְלֹא בְּזָכָר. ״בְּאִשְׁתּוֹ״ – וְלֹא בְּאֵשֶׁת חֲבֵירוֹ. ״וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד״ – מִי שֶׁנַּעֲשִׂים בָּשָׂר אֶחָד, יָצְאוּ בְּהֵמָה וְחַיָּה שֶׁאֵין נַעֲשִׂין בָּשָׂר אֶחָד. אָמַר מָר: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר ״אָבִיו״ – אֲחוֹת אָבִיו. אֵימָא: אָבִיו מַמָּשׁ? הַיְינוּ ״וְדָבַק״, וְלֹא בְּזָכָר. אֵימָא: אֵשֶׁת אָבִיו? הַיְינוּ ״בְּאִשְׁתּוֹ״ וְלֹא בְּאֵשֶׁת חֲבֵירוֹ. אֵימָא: לְאַחַר מִיתָה? דּוּמְיָא דְּאִמּוֹ: מָה אִמּוֹ דְּלָאו אִישׁוּת, אַף אָבִיו דְּלָאו אִישׁוּת. ״אִמּוֹ״ – אֲחוֹת אִמּוֹ. וְאֵימָא אִמּוֹ מַמָּשׁ? הַיְינוּ בְּאִשְׁתּוֹ וְלֹא בְּאֵשֶׁת חֲבֵירוֹ. וְאֵימָא לְאַחַר מִיתָה? דּוּמְיָא דְּאָבִיו: מָה אָבִיו דְּלָאו מַמָּשׁ, אַף אִמּוֹ דְּלָאו מַמָּשׁ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: ״אָבִיו״ – אֵשֶׁת אָבִיו. וְאֵימָא: אָבִיו מַמָּשׁ? הַיְינוּ ״וְדָבַק״ – וְלֹא בְּזָכָר. אִי הָכִי, אֵשֶׁת אָבִיו נָמֵי הַיְינוּ ״בְּאִשְׁתּוֹ״ וְלֹא בְּאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ! לְאַחַר מִיתָה. ״אִמּוֹ״ – אִמּוֹ מַמָּשׁ. הַיְינוּ ״בְּאִשְׁתּוֹ״ וְלֹא בְּאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ! אִמּוֹ מֵאֲנוּסָתוֹ. בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר:

1 לרוב על פני האדמה. היינו ע״י שהרבו נשים ובנים וכמש״כ לעיל ד׳ י״ט. שכל אדם היו לו הרבה נשים כדי להרבות הישוב. אמנם להיות למו לעזר לא הי׳ להם כ״א אשה אחת או שתים:

2 ובנות ילדו להם. בא הכתוב ליישב שלא יהי׳ מוקשה היאך אפשר שישא אדם א׳ הרבה נשים והרי א״כ תחסרנה נשים לכמה אנשים. מש״ה פי׳ הכתוב שרצון ההשגחה העליונה הי׳ בזה. מש״ה יולדו בנות הרבה יותר מבנים. באופן שהי׳ אפשר לכל זכר ליקח נשים הרבה:

« העמק דבר על בראשית ה׳:כ״ט העמק דבר על בראשית ו׳:ב׳ »