העמק דבר על בראשית מ״ה:ט״ז

מהדורה: ספר תורת אלוהים, וילנא 1879

« העמק דבר על בראשית מ״ה:ט״ו העמק דבר על בראשית מ״ה:י״ז »

16 הרחב דבר פתח ↗

וחז״ל הבינו ג״כ כך. שאמרו בב״ר פ׳ מקץ ובפ׳ זו ראוה בנות ויאשרוה אלו אחי יוסף שנאמר והקול נשמע בית פרעה וגו׳ ואינו מבואר הא שנתכנו בית פרעה בשם בנות. אבל הענין דכמו שהזכר לאב מיקרי בן ע״ש פעולת בנין שהזכר בונה משפחת בית אביו והנקבה נקראת בת ועיקר המלה הוא בנת כמו בלשון ארמית נקרא זכר בר והנקבה ברת. כך בלה״ק נקראת הנקבה בנת. והראיה דברבים נקראו בנות והוא ג״כ מלשון בנין אלא שהתי״ו הנוסף מקטין הבנין באשר שאין היא עיקר הבנין אלא מצטרפת לבנין וא״א בלעדה. כך מי שהוא בר שכל ותבונה להעמיק בענין ולהוציא חדשות בד״ת נקרא בן מלשון תבונה הוא ג״כ משורש בנין שהוא מקשר דבר לדבר עד שנעשה מגדל הפורח בעולם החכמה. ומכונה בשם בני גם בלי מדבר בעדו אלא שם העצם נקרא כך ביו״ד הבא למשקל וכמו פרי. ומזה ההוראה כתיב כ״פ בס׳ משלי בני וכן בקהלת. ויותר מהמה בני הזהר אשר בכולם יתפרש בני כמו נבון וחכם. וכן ביחזקאל כ״א בשעה שצייר הנביא חרב נבוכדנצר כמה הוחדה ומורטה אמר דמש״ה הוחדה כ״כ למען טבוח טבח הרבה והוסיף או נשיש שבט מי מואסת כל עץ פי׳ או מש״ה הוחדה כדי לשוש לבבינו בראותנו כח בני שהוא הת״ח מ״מ ניצל מחרב הגדולה המשחתת כל עץ כמו שראינו החרש והמסגר אלף כולם עושי מלחמה. ופירשו בספרי פ׳ האזינו עושי מלחמתה של תורה וגם בדורו של צדקיהו סוף החורבן אי׳ בשמות רבה פכ״ד הלה׳ תגמלו זאת עם נבל ולא חכם בדורו של ירמיהו הכתוב מדבר עם נבל שעשו נבלות כו׳ למה שלא היו חכמים הרי דחכימי׳ נשתיירו ולא שנ״נ היה אוהב חכמי תורה אלא שזכות חרבה של תורה הגין עליהם וכך היה בחרבן שני שנצלו חכמי יבנה ת״י ריב״ז. הרי בזה שהחרב הותרה כ״כ יש לנו לשוש לראות כמה גדול שבט בני הוא הת״ח שמואסת כל עץ. וע״ז המליצה שידוע היה בפי חז״ל שהת״ח מכונה בשם בני. אי׳ בב״ר שר׳ טרפון אמר לתלמידיו כשלא נראה לו איזה דבר עיוני בד״ת לא ירד בני עמכם פי׳ דת״ח לא יסכימו לירד להעמקה זו. וע׳ להלן מ״ט ט׳. ומזה אנו מבינים דחכמת חיצונית מכונה בשם בת וברבים בשם בנות. באשר אינם עיקר בנין העולם אלא מצטרפות להרחיב בנין התורה לכמה משפטי התורה. והיינו דכתיב בתהלים מ״ד בנות מלכים ביקרותיך נצבה שגל לימינך. ופי׳ חז״ל בריש מס׳ ר״ה דקאי על שוקדי התורה באהבה עזה ואלו שהגיעו לכך התורה מסייעת להם להבין ולהשכיל בחכמות אחרות כדי לעמוד על ד״ת בענינים הנדרשים לזה וזהו דקאמר בנות מלכים המה חכמות מלכי אוה״ע ביקרותיך המה מייקרים אותך דמי שהוא חכם בתורה וממנה משיג חכמות חיצוניות הוא והתורה מתייקר בעיני חכמי אוה״ע. וכך היו אחי יוסף שהיו באמת חכמים מזה שעמדו על עיון התורה. וזהו ראוה בנות ויאשרוה. אלו השבטים ששמחו בהם בית פרעה שהבינו שהמה חכמים כמו יוסף:

16 באו אחי יוסף. דמתחלה כששמעו שהוא שואל העוד אבי חי. היו סבורים שהמה מיודעיו וקרוביו ויודעים משלום אביו בארץ כנען. אבל אח״כ שמעו כי אחיו המה:

17 וייטב בעיני פרעה ובעיני עבדיו. לא נתבאר מה זה שמחה להם בחברת אחי יוסף. והנראה שהשכילו כי בל״ס שהמה דומים בחכמה מעט או הרבה ליוסף ויצליחו את המדינה בחכמה כמו יוסף :

« העמק דבר על בראשית מ״ה:ט״ו העמק דבר על בראשית מ״ה:י״ז »