העמק דבר על בראשית מ״ג:ל״ד

מהדורה: ספר תורת אלוהים, וילנא 1879

« העמק דבר על בראשית מ״ג:ל״ג העמק דבר על בראשית מ״ד:א׳ »

34 הרחב דבר פתח ↗

וישתו וגו׳. נראה לומר באשר היו חייבים להודות לה׳ שמלטם מן החשד של מרגלים. והרי השלטון ידע והכיר כי כנים המה. ופייסם הרבה על החשד. וכמו שהיה בבהמ״ק נהוג להביא תודה ובשעת אכילת התודה לפרסם את הנס ולספרו כדכתיב לך אזבח זבח תודה ובשם ה׳ אקרא. וכמש״כ בספר ויקרא ז׳ י״ג. כך היה הנהוג בעוד שלא היה זה הקרבן. או במקום שא״א להביא קרבן. לברך על כוס יין כדכתיב כוס ישועות אשא ובשם ה׳ אקרא. והנה באשר האחים כולם הוי באותה צרה ובאותה גאולה לא היה לפני מי לספר הנס כ״א לפני אחרים ולכל הפחות שנים. כמו כיב״ז איתא בפ׳ הרואה דבעינן עשרה ותרי מינייהו רבנן היינו עשרה לברכה דשכינתא שריא ותרי רבנן שמבינים הספור אל נכון. ע״כ כשהצטרפו עם בנימין שלא היה בצרה. והשלטון התחבר ג״כ עמם שתו כוס ישועות ושכרו עמו בחדוה ובשמחה של מצוה כדין תודה לה׳. ובאשר כתיב שתי פעמים ובשם ה׳ אקרא אשר שניהם קאי על כוס ישועות לקרוא בשם ה׳ על כוס ישועות. וסתם כוס ישועות הוא ג״כ שתים ועי׳ במ״ר פ׳ פ״ח והיינו ד׳ כוסות כמו של פסח. ויש בהם רביעית יין חי שיעור שכרות משום הכי כתיב וישכרו:

34 וישא משאת. פרש״י מנות וכ״ה בגמ׳ בכ״מ. ולא שזהו עיקר משמעות של משאת דודאי עיקר משמעו דורונות כמו ויתן משאת כיד המלך וכ״כ בתוי״ט קידושין פ״ב מ״ו. והכי מוכח גם כאן שנתן לבנימן חמש ידות. וכי בשביל כבודו ואהבתו יאכל חמש פעמים אלא עיקר הכונה הוא דורונות שנתן בשביל פיוס ואות בקשת אהבה. מ״מ פי׳ הגמ׳ מוכרח גם כן מדכתיב בתוך מעשה המשתה וגם מדכתיב מאת פניו ואי דורונות פשיטא. אלא מנות ומודיע שהוא בעצמו נתן המנות:

35 וישכרו עמו. יותר ממה שאמר יוסף כי אתי יאכלו וגו׳ ללמד שהי׳ בצוותא בשמחה עמהם וע׳ מש״כ לעיל כ״ד נ״ד:

« העמק דבר על בראשית מ״ג:ל״ג העמק דבר על בראשית מ״ד:א׳ »