העמק דבר על בראשית ל״ה:ז׳

מהדורה: ספר תורת אלוהים, וילנא 1879

« העמק דבר על בראשית ל״ה:ו׳ העמק דבר על בראשית ל״ה:ח׳ »

7 העמק דבר על בראשית פתח ↗

עולים ויורדים בו. מתחלה עולים ואח״כ יורדים. מזה הבין שהשכינה למטה בארץ ומלאכים סביביו ועולים בשליחות ויורדים לאחר כן. והוא אות על השגחה פרטית על כל סביבות יעקב. ועי׳ מש״כ להלן ל״ה ז׳ וט״ז:

8 הרחב דבר פתח ↗

איברא נרמז מכ״מ בכיה שעליה גבי בכיה של מצוה שלפני דבורה שבאמת לא היה דבר שיתעורר לשבטים בכיה על דבורה וא״א לבכות בלי התעוררות אבל משהגיעה השמועה של רבקה בכו מרוב צער שלא זכו לראות הורתם שאהבה אותם ואותה הבכיה היתה לפני דבורה ועלה דמעות אלו של רשות למצוה כאלו בכו על דבורה שהרי מכ״מ היה לכבוד לדבורה במה שבכו עליה במותה. והיינו דאי׳ בשבת דף ק״ה ב׳ כל המוריד דמעות על אדם כשר הקב״ה סופרן ומניחן בבית גנזיו. שנאמר נודי ספרתה אתה שימה דמעתי בנאדך הלא בספרתך ופי׳ נודי היינו צרת עצמו שהיה דוד המלך נע ונד. וכשהזדמן לפניו אדם כשר שמת היה בוכה ומתאבל לפניו על נודו. ואמר שישים ה׳ דמעתו בנאדך אע״ג שדמעתו היו על צרותיו מכ״מ כיון שהיה על אדם כשר ואמר הלא בספרתך היינו בשני ספרים ואע״ג דלא כתיב יו״ד סימן הרבים במלת בספרתך אבל כיון שהוא שם הקיבוץ בא גם על רבים בל״י מבואר זה הכלל חדא כאן וחדא בס׳ ויקרא עה״פ ויבכו את השרפה וגו׳ כמש״כ שם. והנה גם כאן היה מיתת והבכיה על דבורה לכפרה על עון דינה ושמעון ולוי. ואח״כ נתפייס ה׳ והגיע לדברי רצון וברכה

7 ויבן שם מזבח. ולא כתיב וישב שם. והוא כדברינו במשמעות ושב שם אינו אלא העכבה מלהקים מצבה ונדרו:

8 ויקרא למקום אל בית אל. אל הוא מדת הרחמים של השגחה עליונה כדתניא במכילתא ויבוא במקרא ט״ו ויקרא למקום שכאן מתנהג הקב״ה ברחמים:

9 כי שם נגלו אליו האלהים בברחו וגו׳. שראה כאן מלאכים עולים ויורדים הכל הוא כדי להשגיח ולשמרו בעת צרה בשעה שברח מפני עשו. ועל כן מצפה לישועה ורחמים גם היום בעת שהוא בצרה. וע״ע מקרא ט״ו מה שכ׳ שם:

« העמק דבר על בראשית ל״ה:ו׳ העמק דבר על בראשית ל״ה:ח׳ »