בטא האתר בפיתוח
כניסה עם Google

העמק דבר על בראשית ל״ד:ה׳

מהדורה: ספר תורת אלוהים, וילנא 1879

« העמק דבר על בראשית ל״ד:ג׳ העמק דבר על בראשית ל״ד:ו׳ »
מקור: בראשית ל״ד:ה׳
מפרשים:
5 כי טמא. לשון טומאה על ביאת זנות של פנויה לא נאמר אלא על ביאת אדם פחות הערך לפי ערכה וכדאיתא ביבמות דס״ח כהנת דמיקדשא גופא מתחללת והכי נמי בתולה בעלמא לא נתחללה בביאת נשיא הארץ. אבל את דינה בתו. היינו טומאה:
6 והחריש. שירא לצעוק כשהוא בעצמו. ואם היה שומע קודם שטמא היה מוסר נפשו עליה כמבואר ברבה ויובא להלן י״ז דבנוהג שבעולם אדם מוסר עצמו על בנותיו יהרג או נהרג. אבל אחר שכבר טמא לא היה כדאי למסור נפשו כשהוא בעצמו. וסיפר זאת הכתוב דאלו צעק תחלה לא הגיעו שכם וחמור עם דברי פיוסים כאלו:
« העמק דבר על בראשית ל״ד:ג׳ העמק דבר על בראשית ל״ד:ו׳ »