1 וַיהֹוָ֞ה בֵּרַ֧ךְ אֶת־אֲדֹנִ֛י מְאֹ֖ד וַיִּגְדָּ֑ל וַיִּתֶּן־ל֞וֹ צֹ֤אן וּבָקָר֙ וְכֶ֣סֶף וְזָהָ֔ב וַעֲבָדִם֙ וּשְׁפָחֹ֔ת וּגְמַלִּ֖ים וַחֲמֹרִֽים׃
3 ויתן לו צאן וגו׳. באשר אפשר שאברהם אינו מתאוה לכ״ז ואין זה אצלו בכלל ברכה והוא עשיר השמח בחלקו. וא״כ אין בזה להוריש לבנו. ע״כ פירש שהוא עשיר ממש:
